הבלוג של אורי הייטנר

מי הרוויח מהמראות הקשים בהפגנה האלימה בת"א, במוצאי שבת? אף אחד.

מי הפסיד? הפסידה החברה הישראלית. הפסידה הדמוקרטיה הישראלית. הפסיד המאבק החברתי. הפסידה המשטרה.

הזכות למחות ולהפגין הינה נשמת אפה של הדמוקרטיה. תפקידה של המשטרה במדינה דמוקרטית לאפשר את המחאה, לאפשר את ההפגנות, להגן עליהן. תפקידה להגן על הדמוקרטיה. עליה למנוע הפרת חוק, אך לנהוג באיפוק ובמינימום כוח.

הטרדת ראשי המחאה בידי המשטרה בשבועות האחרונים, שנמשכה גם לאחר הוראה מפורשת של השר לביטחון פנים לחדול מכך ותוך צפצוף בוטה של הדרג המבצעי על הנחיית הדרג הנבחר, הייתה מעשה חמור ביותר, בלתי דמוקרטי. וגם בהפגנה עצמה, עם כל החומרה שבהתנהגות המפגינים, נהגה המשטרה באלימות יתרה, הרבה מעבר לנדרש, כפי שהיא נוהגת גם בהפגנות של גורמים אחרים בחברה הישראלית. יש צורך בשינוי תרבותי של ממש במשטרה, ובהבנה שלה את מהות תפקידה, באופן שיחלחל עד אחרון השוטרים.

אולם אין בכך כדי לפטור את המפגינים ואת הנהגתם, שפרעו חוק ונקטו אלימות וונדליזם. הזכות למחות ולהפגין היא זכות קדושה בדמוקרטיה, אך דמוקרטיה אינה אנרכיה, ואין זכות למוחים להפר חוק ולבטח לא לנקוט באלימות. בהפגנה במוצ"ש, המפגינים חצו את כל הקווים האדומים. בהתנהגותם הם פגעו בדמוקרטיה, אך בראש ובראשונה הם פגעו במאבקם.

מאות אלפי ישראלים יצאו בקיץ שעבר למאבק למען צדק חברתי, למען מדינת רווחה, למען דמוקרטיה מהותית, למען חברה ערכית יותר; לכך, שאת מקום התחרות הפרועה, הצרכנות כערך עליון, תרבות הקניונים והרייטינג, המרוץ אחרי המיליון ובצע הכסף, יתפסו מחדש ערכי הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית, שוויון ערך האדם. היה זה מאבק דמוקרטי למופת, חף מאלימות והתלהמות, שחצה מגזרים והשפיע עמוקות על השיח הישראלי ואפילו על מדיניותה החברתית כלכלית של הממשלה. הממשלה נאלצה להקים את ו' טרכטנברג, לאמץ את כל מסקנותיה ולהתחיל ליישם אותן, אף שהם מנוגדים לדרכה ובעיקר לדרכו של ראש הממשלה.

רובם המכריע של תומכי המאבק אשתקד, לא יתנו ידם למאבק פרוע, אלים ובלתי דמוקרטי. ללא תמיכת הציבור, לא תהיה כל השפעה למאבק וגם הישגי מאבק קיץ 2011 יֵרדו לטמיון.

הן המשטרה והן המפגינים נהגו במוצ"ש בחוסר אחריות. על שני הצדדים מוטלת האחריות לתקן זאת. על הפיקוד הבכיר של המשטרה ועל ראשי המאבק החברתי לפתוח בהידברות, כדי לקבוע יחד כללים ברורים כיצד להבטיח את חופש ההפגנה ואת קיום המחאה תוך שמירת החוק והסדר הציבורי. אם יש בכך צורך, רצוי שמבוגר אחראי, למשל נשיא המדינה או יו"ר הכנסת, יזמן את שני הצדדים כדי להניע את ההידברות. על המשטרה לראות מחובתה לאפשר מחאה אפקטיבית. על תנועת המחאה לראות מחובתה לכבד את החוק והסדר הציבורי.

הנהגת המחאה שהובילה בהצלחה את המאבק הדמוקרטי אשתקד, חייבת לחסום את הגורמים האנרכיסטיים והמיליטנטיים המסיטים אותה מדרכה. בשנה שעברה היא הצליחה בכך. השבוע היא כשלה. אם לא תשכיל לעשות כן, היא תמיט את המחאה במו ידיה. בעבור המייחלים לשינוי חברתי, תהיה זו בכיה לדורות.

* "מקור ראשון"