הבלוג של אורי הייטנר

שמש שמש / אריאל זילבר

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 23.7.12

בין גל חום אחד למשנהו, נאזין לשיר על השמש. השמש היא אחד המאפיינים המובהקים של ארץ ישראל. כשקוראים את כתבי החלוצים שעלו לארץ, הסמל של הארץ, לטוב ולרע, הוא השמש, האור. שאול טשרניחובסקי כתב על הארץ, ב"אומרים ישנה ארץ" – "ארץ רוות שמש" ו"ארץ שכורת שמש" ובשירו "הוי ארצי מולדתי" – "בים של אור, טובע כל, ועל פני כל התכלת". נעמי שמר, בשירה "אין ויש", מציגה את מה שיש בארץ, קודם כל "יש לנו שמש כל השנה".

לכבוד הקיץ שהגיע בחרתי שיר... אנו נשמע את אריאל זילבר בשירה של רותי נוי "שמש שמש". אריאל זילבר הוא אחד היוצרים המוכשרים ביותר במוסיקה הישראלית קרוב לחמישים שנה. את המוסיקה הוא ינק בביתו ובמשפחתו. אמו הייתה הזמרת הפופולארית ביותר ביישוב היהודי בא"י, עד קום המדינה, ברכה צפירה. אביו, בן עמי זילבר, היה כנר בתזמורת הפילהרמונית. אבל אריאל לא חי חיי ילדות ונעורים מסודרים. הוא היה ילד חוץ בקיבוץ גן שמואל, וחניך בפנימיית הדסים. הוא נזרק ממוסדות והיה נער פרא. באחד ממעשי הקונדס נקטעה כף רגלו, כאשר פוצץ נפל תחמושת בחדרו בפנימיה.

מהמחצית השנה של שנות ה-60 אריאל זילבר הוא אחד המוסיקאים המובילים בארץ, אבל לא אחת הוא עזב את המוסיקה לכמה שנים ושב וחזר. בעשור האחרון הוא חזר בתשובה, והפליג למחוזות הזויים של משיחיות שקר חב"דית וימניות קיצונית באזור הכהניסטי. אבל אם מישהו טוען, בהקשר הזה, שהוא התחרפן לאחרונה, יש לציין שהוא מעולם לא סבל מיציבות יתר, אלא שהדבר בא לידי ביטוי בדרכים אחרות ובנושאים אחרים. למשל, בשיא ההצלחה של להקת "תמוז", בה היה חבר, הוא הסתכסך עם חבריו ללהקה. מאחר ועל פי חוזה הוא היה מחויב להשתתף בעוד איקס הופעות, הוא הגיע אליהן, אך הופיע כשראשו מכוסה בשקית שחורה, השמיע קולות משונים והפריע למהלך ההופעות.

לטוב ולרע – זהו אריאל זילבר. וככזה, הוא תרם לתרבות הישראלית לחנים רבים מאוד ומוצלחים מאוד, כמו "בחמש קם צייד", "בטי בם", "עצמאי בשטח", "ככה את רצית אותי", "אהבה שקטה", "החברה להגנת הטבע", "אני שוכב לי על הגב", "תני לי מחסה", "מיליארד סינים" ועוד. הוא גם כתב מילים לחלק משיריו, ובהם "דרך ללא מוצא", "ואיך שלא" ואחרים.

הצלחתו הגדולה ביותר הייתה ב-1976, לאחר התפרקות להקת "תמוז", עם הלהיט הענק "רוצי שמוליק", שאת מילותיו כתב שמוליק צ'יזיק, שותפו המרכזי באותה תקופה. השיר הזה היה להיט היסטרי בכל קנה מידה, תחנות הרדיו שידרו אותו ללא הפסקה, מבוקר עד ערב. שבועות רבים הוא עמד בראש המצעדים, ואף נבחר לשיר השנה ואריאל זילבר עצמו לזמר השנה. תקליטו "רוצי שמוליק", עתיר להיטים, היה הצלחה גדולה. באותה תקופה אריאל זילבר גם היה הזמר הישראלי הראשון, ששר באות רי"ש באופן שאנו משתמשים בה בדיבור, ולא ברי"ש מתגלגלת, כפי שנהוג היה לשיר.

השיר "שמש שמש", שאותו נשמע, הופיע בתקליטו הבא "אריאל זילבר ולהקת ברוש", לצד להיטים נוספים כ"ישראלים מצחיקים" ו"תן לי כוח". השיר מעמת בין חוסר הוודאות וחוסר היציבות של הקיום האנושי - חלום אחד שלא חולמים, מקום אליו גם לא הולכים לבד, כשעוד רבה הדרך, והאנשים קשים, ואפילו חכם טועה, לבין היציבות של איתני הטבע, שאותם מסמלת השמש – "היא יודעת מה קורה", היא יודעת "לזרוח כשהים מלא, ים חולה". באי הוודאות הזאת אנו מחפשים את היציבות, את הביטחון – "בוא ונחפש את האבות, בוא ונתכסה באהבות" ואחד מסמלי היציבות היא השמש: "בוא ונצטרף לשמש העולה, כל כך גדולה". הכמיהה לשמש בשיר הזה, כביטוי ליציבות ולעוצמה, יכולה אולי להסביר את המקום המרכזי של השמש בתרבויות הפגאניות.

שמש, שמש באה בימים / יש חלום אחד שלא חולמים / יש מקום אליו גם לא הולכים לבד / אחד אחד. // יש רוחות רעות על פני הים, / בהרים / עוד רבה הדרך, והאנשים / הו, קשים. // בוא ונעבור על השנים / בוא ונדלג על הימים / בוא ונכנס למערות קרות / שלא לראות. // בוא נביט בשמש, היא יודעת מה קורה / איך אפשר לזרוח כשהים מלא, / ים חולה. / נעצום עיניים רק ליום שלא נראה / איך גואים המים / איך חכם טועה // בוא ונחפש את האבות / בוא ונתעטף באהבות / בוא ונצטרף לשמש העולה / כל כך גדולה. // נעצום עיניים רק ליום שלא נראה / איך גואים המים, איך חכם טועה, / נצטרף לשמש העולה כל כך גדולה / יש, עוד יש, שמיים / יש שלי, שלה / או כולה...