הבלוג של אורי הייטנר

פרסומת / קובי אוז

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 30.7.12

בשירו "פרסומת" מספר קובי אוז את סיפורו של שיר, יצירת אמנות, שהפכה לזמריר – ג'ינגל פרסומת.

לכאורה – נפלא. המנגינה של השיר מושמעת שוב ושוב ברדיו, ומכניסה ליוצר הרבה כסף. החשבונית שהוא שלח עכשיו תכסה לו, סוף סוף, את המשכנתא.

אבל הכסף לא יענה את הכל, וקשה מאוד למצוא באמת שמחה, אפילו לא נחמה, בעדותו של היוצר על כך שיוכל עכשיו סוף סוף לבנות את הבית.

להיפך, זהו שיר עצוב מאוד, שיר של אבדן. אמן יצר יצירת אמנות, יצר שיר, רצה להעביר מסר, רצה לבטא את עצמו. זה ייעודו בחיים. זאת מטרתו. אבל... זאת "פעם אחרונה שאתם שומעים" את השיר הזה, כיוון שבקרוב הוא יהיה פרסומת. והפרסומת תנצל אותו ותהפוך אותו פלטפורמה למטרה אחרת לגמרי. כביכול הוא ישרת את הקליינט. הוא גם ישאיר משהו ליוצר. הוא בעיקר "ימכור ים מכירות ויגדיל את המחזור של חברה (ע"ר)". אבל מעל הכל – יצירת אמנות תלך לאיבוד ותשרת משהו אחר לגמרי מייעודה, וזאת פגיעה קשה באמן.

קובי אוז משחק עם כפל המשמעות של המושג "להביא את המכה". מצד אחד, זהו ביטוי סלנגי של עשיית כסף קל ומהיר. והוא בהחלט שמח שיוכל סוף סוף לבנות את הבית עליו חלם. והכסף קצת מרגיע את צער האובדן. "זה אמנם יכאב לי קצת, אבל תרגיע את המכה החשבונית". אבל האמת היא שהמכה של יצירת האמנות שאבדה והפכה לפרסומת, היא מכה כואבת, והכסף אינו מפצה באמת על האובדן.

השיר מדבר על יצירת אמנות שהופכת לפרסומת, אבל סיפורה של היצירה האבודה מסמל סיפור גדול ורחב יותר. כשקובי אוז כותב על "חוק הג'ינגל", הוא רומז ל"חוק הג'ונגל" – החוק של הקפיטליזם הדרוויניסטי, הזורק את כולנו למלחמת הישרדות. המחיר של מלחמת ההישרדות הזאת, היא שאנו מוכרים את היקר לנו. העולם שאנו יוצרים, הוא עולם חומרני, הבא על חשבון ערכים ואסתטיקה, שאותם מסמלת היצירה. עולם, שבו אדם אינו נמדד על פי מה שהינו, אלא על פי מה שיש לו. עולם שבו המרוץ אחרי הכסף הורס אותנו כפרטים וכקהילה – הכסף הופך מאמצעי למטרה. קובי אוז מבקר בשיר את תרבות הצריכה, שבה גם יצירת אמנות הופכת כלי לשטיפת המוח של הציבור, והמחיר הוא אובדן השיר, המסמל את הנשמה היתרה של האדם. חברה שבה הג'ינגל חזק יותר מן השיר, היא חברה חולה.

השיר "פרסומת" הוא אחד השירים האחרונים של להקת "טיפקס", ולמעשה זהו לחלוטין סולו של קובי אוז, שכתב את המילים, והלחין אותם יחד עם חברו ללהקה דני אברג'יל.

בקרוב השיר הזה יהיה פרסומת / במשרד פרסום יחליפו לו מילים / את הטקסט שעכשיו אני התחלתי / פעם אחרונה שאתם שומעים // והחלק הזה יעוף בכלל יטוס לו מהשיר / כדי ליצור לו רושם קליפי אטרקטיבי / זה קטע טוב אבל חוקי הג'ינגל: / להיות קצר קולע אפקטיבי / המשפט שיוביל אל הפזמון / יושר כמו המנון / קליט כמו רינגטון / עם פלפל וסגנון // הפזמון הזה יהיה כולו סיסמא / הוא ישרת היטב את הקליינט / ואם הארט יהיה נכון והלוגו מהודר / הוא ישתלב היטב במגמת הטרנד // הם ייקחו זמר אחר עם קול זהב כמו קטיפה / נעורים קריצה ודיקציה צליל רומנטי / זה אמנם יכאב לי קצת אבל תרגיע ת'מכה / החשבונית שעכשיו אני שלחתי / הבית שאני שר עכשיו יכסה לי ת'משכנתא / על הבית שעליו תמיד חלמתי / הוא ימכור ים יחידות ויגדיל את המחזור / של חברה (ע"ר) שחשבה שאני סימפטי // ואז משפט בהפוכה / מביא את המכה / נותן פתאום תמיכה / להוק מלא שמחה חה חה חה / הפזמון השני יסתתר עמוק עמוק / מתחת לקריין מקריא מספר זכיר / וזמרות ליווי יתנו איזה זמזום / שיוביל לסלוגן / ולסוף של הזמריר.