הבלוג של אורי הייטנר

המיזוג של חַגַמֶשֶׁק עם יוֹמַיֶלֶד, אף שלא היה מתוכנן מלכתחילה, הוא חידוש של מסורת רבת שנים. שנים רבות, חגגנו את חג המשק בסוֹפַשָׁבוּעַ האחרון של חופשת הקיץ. לעתים, תלוי במוטיבציה של הצוות המארגן, היה זה בתום שבוע אירועים. בליל שבת, אחרי סעודה חגיגית, נערכה מסיבה רק למבוגרים, אליה הורשו להצטרף בני נוער מכיתה י' ומעלה. היו אלו מסיבות נפלאות, שהתבססו על יצירה עצמית, לרוב מופע סאטירי על חיינו ועל סוגיות בסדר היום של אורטל. ולמחרת – יום הילד, כולל טקס מיוחד לילדים העולים לא'.

בשנים האחרונות החבילה הזאת התפרדה. אולי התובנה הנכונה, שחג משק ללא הילדים הוא אבסורד וצירופם למסיבה, גרמה לכך. לרוב, חג המשק עבר לספטמבר. השנה, החזרנו עטרה ליושנה.

חג המשק הוא יום ההולדת של הקיבוץ. תאריך הלידה שלנו הוא מרכיב משמעותי בזהותנו. כך כבודדים וכך גם, למשל, כמדינה. יש משמעות רבה למועד יום העצמאות, ה' באייר (גם אם הוא זז ביום יומיים כשהתאריך המדויק שלו או של יום הזיכרון חל בשבת). וכך גם בחגי קהילה – הנחגגים במועד ההקמה או סמוך אליו. יש יישובים ששם החג הוא התאריך. בנהלל, למשל, החג נקרא ח' באלול וכך גם ביישובים אחרים.

קיבוץ אורטל עלה על הקרקע ב-2 ביוני 1978. מדוע אנו חוגגים באיחור של למעלה משלושה חודשים? משום מה, כמעט מראשית הדרך, לא ייחסנו משמעות רבה לתאריך. המועד היה "בקיץ". הקיץ, הוא לרוב, בתודעתנו, "החופש הגדול" – חום יולי אוגוסט. הנטיה הטבעית לדחות למחר, דחקה אותו לדד-ליין שאותו אי אפשר לדחות – השבת האחרונה באוגוסט. ומשחג המשק ויום הילד נפרדו, חג המשק נדחק לספטמבר ולעתים נדד עד סוכות.

אני רואה חשיבות בתודעה ההיסטורית ובמתן כבוד לתאריך ההקמה של אורטל, ומציע לקבע את חג המשק בשבת הסמוכה ל-2.6 (ומקווה שנחזור למסורת היצירה העצמית).

אולם הדבר החשוב מכל, יותר ממועד החג ומתוכנו, הוא העובדה שבאמת יש לנו על מה לחגוג.

****

יש לנו על מה לחגוג, כיוון שקיבוץ אורטל הוא באמת קיבוץ מצוין. עברנו בשנים האחרונות משבר חברתי קשה. העובדה שלא חווינו בעבר משברים חברתיים או כלכליים, העצימה את תחושת האסון. בתקופת השפל של המשבר, דומה היה שהחבילה הזאת אינה יכולה עוד להמשיך יחד.

יהיה זה יומרני לפסוק שהמשבר לגמרי מאחורינו, אך אנו בהחלט ביציאה ממנו. היכולת לצאת שלמים, חזקים ומחוזקים ממשבר, היא עדות לחוסן קהילתי. קיבוץ אורטל הוא קיבוץ טוב, שבורך בתשתית אנושית, חברתית וכלכלית טובה, בתשתית ערכית טובה, ביצירתיות ומקוריות, במסורות טובות, במנהיגות וניהול מצוינים לאורך שנים, במערכת חינוך שהינה שם דבר – מילה נרדפת למצוינות, בחיי תרבות ומסורות תרבותיות מצוינות. התשתית הזאת אפשרה לנו לעמוד במשבר ולהתמודד עמו.

אכן, עברנו ימים קשים, נעשו בתוכנו מעשים שלא יעשו, בידי בודדים וציבור; מעשים שאינם הולמים את הנורמות והערכים של אורטל. וחרף הטלטלה העזה שבעטיה הקהילה כמעט איימה להישבר, החוסן שבתשתית חיינו היה חזק יותר ואני מאמין שיצאנו מחוזקים.

גם בימים הקשים ביותר, המשכנו את חיי התרבות המשותפים, עם כל הקושי שהיה בכך. בתקופה הקשה ביותר מבחינה חברתית, הגענו להישגים גדולים מבחינה כלכלית. ההנהגה היטיבה, בדרך כלל, להתמודד עם הקשיים. הצלחנו להגיע להסכמה על אורחות חיינו, מנקודת מוצא של מחלוקת אידיאולוגית קשה, שהתערבבה עם המשבר החברתי שהעצים אותה. ואף שבצוק העתים נאלצנו להתפשר על כמה מעקרונות הקיבוץ, שמרנו על הליבה הערכית והאידיאולוגית של חיינו השיתופיים.

השנה ה-34 של קיבוץ אורטל, התאפיינה בחילופי דורות בהנהגה ובהחלטה – בהסכמה מקיר לקיר, על פריצת דרך דמוגרפית. אלו שני מאפיינים של מבט אופטימי קדימה, באמונה ובתקווה.

****

17 בגימטריה = טוב. 34 = פעמיים טוב.

יש לנו במה להתברך, במה להתגאות ומה לחגוג. ואני מקווה שהחלטותינו בנושא הדמוגרפי, יביאו להכפלת אורטל בשנים הקרובות – להכפלת הטוב.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל