הבלוג של אורי הייטנר

קשה מאוד לחשוד בי באהדת יתר לאהוד ברק. אני רחוק מאוד מלהיות חסיד שלו. לא אחת הבעתי את הסתייגותי החריפה מן האיש, מדרכו, מהתנהלותו האישית והפוליטית ובעיקר מן הנזקים של תקופת כהונתו כראש הממשלה, שעד היום אנו משלמים את מחירם. בראש ובראשונה, שבירת הקונסנזוס הלאומי הבסיסי בסוגיית הגבולות ואימוץ רעיון הנסיגה לקווי 49' (+רעיון העוועים של "חילופי שטחים"), נסיגה מבקעת הירדן וחלוקת ירושלים. באופן עקרוני, אין לי עניין ללמד עליו סניגוריה.

ואף על פי כן, אין לי ספק שהאשמת ברק בניסיון לסכסך בין ראש ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי היא השמצה מרושעת. מסע ההכפשה הזה – כל כולו אינטרסנטי פוליטי, שנועד לשרת אינטרס פוליטי, אמִתי או מדומה, של ראש הממשלה, בניגוד לאינטרס הלאומי. מצעד שרי הליכוד, שעלו לרגל, בהנחיית ראש הממשלה, להתחרות ביניהם בהכפשת שר הביטחון של ממשלתם בתקשורת, היה מעשה מכוער ומביך. הוא לא כיבד אותם, את מפלגתם, את ממשלתם ואת מדינת ישראל.

ראש הממשלה ושר הביטחון היטיבו להוביל מדיניות חכמה ומוצלחת בסוגיית הגרעין האיראני, להעלות את הנושא לראש סדר היום הבינלאומי ולהביא להחרפה משמעותית של העיצומים על איראן, שמתחילים לשאת פרי. הנחישות השקטה ששניהם הפגינו, לסכל את התגרענות איראן, גם אם הדבר יהיה כרוך בפעולה צבאית ישראלית, הניבה הישגים משמעותיים.

בחודשים האחרונים, התבשיל החל להקדיח. הסיבה העיקרית לכך הייתה ההסתה המופקרת והדה-לגיטימציה לממשלה, מצד גורמים בציבוריות הישראלית, אולם גם התגובה שלהם, ששידרה היסטריה, הוסיפה שמן למדורה.

השגיאה החמורה ביותר, הייתה העימות הפומבי המיותר של ראש הממשלה עם הנשיא האמריקאי, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, באופן שאינו יכול שלא להתפרש כהתערבות בוטה במערכת הבחירות. בכך פגע נתניהו, ללא כל הצדקה, בנכס האסטרטגי החשוב ביחסי ישראל ארה"ב – התמיכה הדו מפלגתית בישראל. השגיאה הזו תזיק לישראל גם אם רומני ינצח, ויותר מכך אם אובמה ינצח, כפי שמנבאים הסקרים.

ברק לא היה שותף לשגיאה הזאת והוא ראוי לשבחים על כך. נתניהו הבין, כנראה, את טעותו. זוהי שגיאה הפיכה, אך במקום להשקיע את מלוא המאמץ בתיקונה, הוא העדיף לטפול על ברק האשמות שווא, וליזום משבר מיותר, הפוגע מאוד בתדמית ישראל.

תרגילים למיניהם הנם חלק מן המשחק הפוליטי, אולם הם אינם לגיטימיים כאשר הם פוגעים באינטרס הלאומי. ... ואם כבר תרגיל פוליטי – למה כה מגושם ובלתי אלגנטי?

* "חדשות בן עזר"