הבלוג של אורי הייטנר

עשיתי היום "לייק" להודעה של "שלום עכשיו" בפייסבוק.

מי היה מאמין?

רק אדם אחד יכול היה לגרום לכך. הרב מנחם פרומן זצ"ל.

ה"לייק" היה להודעה של "שלום עכשיו" לזכרו של הרב פרומן.

ומה שמצא חן בעיניי בהודעה, היה העובדה שלא היה בה טיוח; הרב פרומן הוצג כפי שהוא – מתנחל המאמין בכל לבו בארץ ישראל השלמה.

איך זה ש"שלום עכשיו" מקבלים כך אחד מראשוני וראשי המתנחלים, ואינם סונטים בו על כך שדיבורי השלום שלו מזויפים כאשר הוא, בחייו, הנו מכשול לשלום? איך זה ש"שלום עכשיו" קיבלו את אהבת השלום ורדיפת השלום של מי שהתנגד בכל מאודו לעקירת אבן אחת, מבית אחד, בהתנחלות אחת; שנאבק נגד אוסלו ונגד ההתנתקות? איך זה שהם לא לעגו לו ולא טענו כלפיו שהוא מדבר גבוהה גבוהה על שלום, אך אינו מוכן לשלם את מחירו, ולכן דבריו אינם אלא לתפארת המליצה?

עובדה.

אך למה ארחיק עדותי ל"שלום עכשיו", כאשר אני יכול להעיד על עצמי? מדוע התייחסתי בהערכה ובכבוד לפגישותיו החוזרות ונשנות עם אנשים כשייח יאסין וכערפאת וחוסר נכונותו להתייאש מסרבנותם, אלימותם, רצחנותם ושנאתם? הרי לא התייחסתי בסלחנות לאנשים אחרים שהלכו בדרך זו. כנראה שהתשובה לתמיהתי בנוגע להתייחסות "שלום עכשיו" כלפיו, נעוצה בהתייחסות שלי אליו. והיא, שהרב פרומן הוא ישות אחרת, משהו שאינו מן העולם הזה. משהו מיסטי, שהכל מכירים בכך שהוא מצוי בעולמות אחרים, והפוליטיקה שלו אינה הפוליטיקה שלנו.

משהו ברב פרומן הקרין אהבה ושלום; בעצם כל אחד היה יריב של עמדותיו הפוליטיות, מכיוון זה או אחר, אך זכה הרב פרומן ונתקיים בו מאמר חז"ל: "איזהו גיבור? ההופך אויבו לאוהבו". מה שקרן ממנו, היה אהבת אמת לכל אדם, ויכולת להפוך כל אויב של עמדותיו לאוהבו.

התמימות של הרב פרומן – יותר משהייתה עיוורון למציאות, היא הייתה אמונה ואופטימיות ללא גבול. כשהוא נפגש עם השייח יאסין, הוא לא חשב שיושב מולו רב פרומן מוסלמי. הוא ידע בדיוק מי יושב מולו. אולם הוא לא חדל להאמין ביכולתו להפוך את השייח יאסין לרב פרומן מוסלמי. וגם מי שרואה, כמוני, את האמונה הזאת כהזויה, לא יכול שלא להעריץ את האמונה של הרב פרומן ביכולתו להגיע לכל אדם, להשפיע, לחנך ולשנות.

הרב פרומן כל כך שונה מאותם "שלוםניקים" מקצועיים; אלה שמקרינים תיעוב וסלידה לעמם ולמדינתם, אלה המתבטלים בפני המרים שבאויבים, אך מתנשאים כלפי יריבים פוליטיים בני עמם ומקרינים כלפיהם בוז עמוק.

ניכרים דברי אמת, ומהרב פרומן ניכרה אמת – באהבת האדם שלו, באמונה שלו באדם. בכל אדם.