הבלוג של אורי הייטנר

אז במצב הנוכחי / צוות "ניקוי ראש"

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 9.12.13

השבוע האחרון היה אחד השבועות המצחיקים ביותר שחוויתי בשנים האחרונות. לא הפסקתי לצחוק. הסיבה לכך היא מותו של ספי ריבלין. אין שום דבר מצחיק במותו, חלילה. נהפוך הוא, הצער והכאב גדולים. אבל אי אפשר להיזכר בספי ריבלין בלי לצחוק, וכל השבוע השמיעו והראו בכלי התקשורת את ספי ריבלין בהופעות ובראיונות, ואגב – בראיונות הוא אפילו מצחיק יותר מאשר במערכונים ובהופעות, ובאמת מדובר באדם מצחיק מאין כמותו. וכיוון שכל חייו ריבלין שימח והצחיק אותנו, הצחוק הוא הדרך הנאותה ביותר לבטא את האבל על לכתו.

גם את פינתנו נקדיש היום לספי ריבלין, ונחזור כמעט ארבעה עשורים אחורה, לתכנית הסאטירה "ניקוי ראש", שספי ריבלין השתתף בה. התכנית נחשבת עד היום, ובצדק, לתכנית הסאטירה הטובה והחשובה בתולדות ישראל. גם בעידן הערוץ היחיד, היא נהנתה מרייטינג חסר תקדים. אני חושב שמלבד משחקי מכבי בגביע אירופה, לא הייתה עוד תכנית שזכתה לאחוזי צפיה כה גבוהים, של כמעט 100%. התכנית הייתה נושא השיחה ברחוב, בתקשורת ובפוליטיקה כמעט לאחר כל שידור.

התכנית הייתה ההתנסות הטלוויזיונית הראשונה של ספי ריבלין, ומאז נוכחותו הטלוויזיונית הייתה בלתי פוסקת במשך 35 שנים. ואף שספי אהב מאוד את הבמה ואת הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל, הטלוויזיה היא שהפכה אותו לדמות מוכרת ואהובה כל כך בכל בית בישראל.

מוטי קירשנבאום, המפיק והבמאי של "ניקוי ראש" חיפש שחקנים לתכנית, והמליצו לו לצפות בשחקן צעיר בתיאטרון החאן – ספי ריבלין. עם סיום לימודי המשחק בבית צבי, הצטרף ריבלין לתיאטרון "החאן הירושלמי", ומיד קיבל את התפקיד הראשי באחת הקלאסיקות הגדולות של התיאטרון – "משרתם של שני אדונים". ההצגה זכתה להצלחה גדולה, ורצה במאות הצגות. קירשנבאום ראה את ריבלין והוא מצא חן בעיניו מאוד. הוא שב לראות אותו פעם שניה, והתפעל מכך שהוא שיחק אותו תפקיד, אחרת לגמרי. הוא הבין שמדובר בכישרון בימתי יוצא דופן, בשחקן אינטליגנטי מאוד, עם טיימינג בלתי רגיל, עם מימיקה נפלאה ועם כריזמה בימתית גדולה. הוא הזמין אותו לצוות "ניקוי ראש", ואכן, ספי ריבלין הוכיח שהוא נולד למצלמה ולמסך לא פחות מאשר לבמה.

מבחינה פוליטית, המשותף בין ריבלין לבין הכותבים ושאר השחקנים ב"ניקוי ראש", הוא שהם היו נגד הממשלה, ממשלת המערך בראשות רבין, בקדנציה הראשונה שלו. ההבדל בינו לבינם, היה שהם היו אופוזיציה משמאל והוא – מימין. ריבלין נולד למשפחה רוויזיוניסטית, דור שלישי לרוויזיוניסטים, והיה אדם פוליטי, אידיאולוגי, דעתן. חבריו לצוות "ניקוי ראש" מספרים על הוויכוחים הפוליטיים הסוערים בינם לבינו, אבל הקהל הרחב לא היה מודע לכך. הוא ידע שספי ריבלין הוא שחק בתכנית הסאטירה השמאלנית. ולכן, הציבור קיבל בהפתעה גמורה, כעבור שנתיים, את ספי ריבלין, מכוכבי "ניקוי ראש", כמנחה תעמולת הבחירות של הליכוד לכנסת התשיעית, בחירות המהפך ב-1977, בהן עלו בגין והליכוד לשלטון.

הייתה זו הפעם הראשונה שאמן הופיע בתשדירי הבחירות, ונמתחה ביקורת על הליכוד ועליו, על כך שהם מרדדים את המערכת הפוליטית, הופכים אותה למערכת בידורית, שוכרים שחקנים בכסף וכו'. אולם ריבלין שהתראיין על כך, הסביר שהוא מזדהה אידיאולוגית עם הליכוד ושהוא יזם את הקשר, מתוך הזדהות פוליטית. ריבלין הנחה את תשדירי הליכוד גם בבחירות 81' ו-84', בהם היכה ללא רחם בשמעון פרס, מועמד המערך, בתשדירי ה"כיין ולא" המפורסמים, שדבקו בפרס במשך שנות דור. ב-84' גם המערך שכר אמנים – את שלישיית "הגשש החיוור", ולצד המאבק בין המפלגות, הייתה גם תחרות בין ריבלין ו"הגששים". ריבלין היה מעורב פוליטית כל חייו, כיהן שתי קדנציות במועצת העיר רשל"צ והתמודד ללא הצלחה בפריימריז של הליכוד ב-2008.

אנו נשמיע היום את שיר הסיום של תכניות "ניקוי ראש" – "אז במצב הנוכחי". את השיר כתב הסופר, המחזאי והסטיריקאי אפרים סידון, מצוות הכותבים של התכנית. הלחין אותו ירון גרשובסקי – מוסיקאי ישראלי שב-1976 נסע ללמוד מוסיקה בארה"ב ונשאר שם כמנהל המוסיקלי והקלידן של להקת "מנהטן טרנספר". שרים אותו חברי צוות התכנית. הקליפ של השיר נמצא ביוטיוב, וניתן לראות שם את ספי ריבלין הצעיר, לצד צעירים נוספים כמו טוביה צפיר, דובי גל, רבקה מיכאלי, עליזה רוזן ועוד.

אז במצב הנוכחי, כשלא הכל הכי הכי
מה כבר צריך הבנאדם אם לא לשמור על ראש נקי
לכן לפני כל פעולה
ניקוי הראש הוא הכרחי
בשלב ראשון ניקוי פרצוף שטיפת המוח וקרצוף
פנס כחול בעין שמאל, סתימה באף שלא ייזול
כיוון של פילטר הדמעות
שינוי והחלפת דעות
איזון אוזניים וגירוז
וזהו זה אפשר לזוז
וזהו זה אפשר לזוז
וזהו זה אפשר לזוז