הבלוג של אורי הייטנר

הדיון הציבורי על פרשת ורטה / סבח, הוא דוגמה לבעייתיות של השיח הציבורי בישראל.

כשהנושא עלה לדיון, עיקר המחלוקת הייתה סביב העובדות – מה באמת אמר המורה בכיתה. וראה זה פלא, המחלוקת הזאת פילגה את הציבור על פי המתווה הרגיל והנדוש של "שמאל" ו"ימין", כאשר אלה תומכים בגרסתו של ורטה ואלה בגרסתה של סבח, בלי שאלה ואלה מכירים את העובדות.

עצם העובדה ששאלה חינוכית נמצאת בכותרות ומעוררת כאלו אמוציות וכזו סערה, היא סימן חיובי. אלא שההזדמנות לדיון ציבורי בשאלות עומק, של תכני החינוך בישראל, של גבולות הסובלנות וכד', התמקדו בשיח הזכויות השטחי – זכותו של המורה מול זכותו של התלמיד... ובעיקר בהתייצבות מחנאית לצד שני "גיבורים לאומיים" חדשים. לכאורה, עלינו לתפוס צד ולתמוך בגיבור או בגיבורה.

השיח הציבורי גזר עלינו לבחור בין ביריונית קטנה ומריונטה של הכנופיה הכהניסטית לבין משתמט מצה"ל המפריע לנציג ישראלי הנואם בחו"ל בצרחות עידוד לאויב - "ויוה פלשתין" ורץ לספר לתלמידיו. באמת?! זאת הברירה שלנו? זוהי ברירה הרסנית והרת אסון, שאסור לנו ליפול לתוכה. הרי לפחות 90% מהציבור אינם נמצאים בקצוות הפנאטיים הללו, המעוררים סלידה ומיאוס בכל אדם הגון. איך אנו נגררים שוב ושוב לשיח הקצוות, המוציא את ההגמוניה מידי הרוב הנורמטיבי ומעביר אותה לשוליים הסהרוריים?

אין חברה בלי שוליים ואין פוליטיקה ללא שוליים; השוליים הם לגיטימיים, וגם כשהם מעצבנים הם מאתגרים את המיינסטרים ומסמנים את גבולותיו. אולם שיח שבו השוליים הם הדומיננטיים, נותני הטון, הוא שיח הרסני ומסוכן לדמוקרטיה.

עלינו לעצב ולחזק את שביל הזהב, דרך המלך הציונית, הדמוקרטית והאחראית. דרך המלך המבוססת על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית; מדינה המחויבת  להגשמת הציונות, מדינה המחויבת לעקרונות מגילת העצמאות, מדינת הלאום של העם היהודי, מדינה המעניקה זכויות אזרח שוות ללא הבדל דת גזע ומין, מדינה החותרת להיות חברת מופת. עלינו לחזק את דרך המלך – דרך חפה מגזענות למיניה, דרך השוללת לחלוטין את הפוסט ציונות והאנטי ציונות, דרך הרואה ערך חשוב בשירות בצה"ל ומחנכת לשירות משמעותי ככל הניתן.

על מערכת החינוך הישראלית, להיות ברורה במסריה ולחנך לערכים הללו. אדם הגון שאינו מזדהה עם הערכים הללו, לא ירצה לשרת מערכת שאלו ערכיה. אדם שאינו הגון, בלאו הכי אינו ראוי להיות מורה ומחנך.

שיח הקצוות הוא שיח מסוכן לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. על החברה הישראלית הנורמטיבית, לבלום את ברית הפנאטים הרדיקאליים, ולחזור לערכים שכוננו את המדינה והדבקות בהם חיונית להמשך קיומה של מדינת ישראל. 

* "שישי בגולן"