אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי
פלשתין במזרח הקרוב (מאנגלית: UNRWA,
ראשי תיבות: United
Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East). סוכנות נפרדת מנציבות
הפליטים של האו"ם, שהוקמה בלחץ מדינות ערב אך ורק לפליטים הפלשתינאים אחרי
מלחמת השחרור, במטרה להנציח את הבעיה כנשק נגד ישראל. במלחמת "צוק
איתן" שימש אונר"א, בפועל, כזרוע כפולה של חמאס – רקטות הוסלקו במתקניו ההומניטריים ומנהרות תופת יצאו מתוכם,
ובמקביל, פעיליו שימשו כסוכני תעמולה של חמאס בתיאור "פשעי המלחמה"
של ישראל, כביכול.
אופק מדיני חדש – הבטחה
של ראש הממשלה במסיבת עיתונאים, לאחר קריסת הפסקת האש.
אזעקה – צפירה
עולה ויורדת, המתריעה מפני סכנה מלחמתית מיידית, ומורה לאזרחים על כניסה מיידית
למקלטים או למרחבים מוגנים. בזיכרונו של כל ישראלי חרוטות חוויות אזעקה, על פי
גילו. אני זוכר במעורפל את האזעקות של מלחמת ששת הימים, אך את האזעקה שקרעה את
צהרי יום הכיפורים, אני זוכר כאילו הייתה אתמול וכמובן את האזעקות של מלחמת המפרץ
("נחש צפע"). ב"צוק איתן" האזעקות היו ממוקדות לאזור
שאליו נורתה רקטה. בתוך עשר דקות מרגע האזעקה ניתן לחזור לשגרה. בעבר,
הישיבה במקלטים הייתה מרגע האזעקה ועד השמעת צפירת הרגעה – צפירה ממושכת שאינו עולה
ויורדת.
אחוות לוחמים – מלחמת
"צוק איתן" העלתה על ראש שמחתנו כמה מן הערכים הטובים שדומה היה
שצללו לתהום הנשיה, והתברר שהם חיים וקיימים ב"דור המסכים", לא פחות
מכפי שהיו בדור תש"ח. אחד מהם הוא אחוות לוחמים. אחווה היא אהבת אחים. אחוות
לוחמים, היא ההתייחסות לחברים לנשק כאל אחים, שהמחויבות אליהם היא ללא גבול, עד
הנכונות להקריב למענם את החיים.
אחריי! –
בעקבות מלחמת לבנון השניה, נמתחה ביקורת חריפה על המפקדים שניהלו את הקרב בשלט
רחוק, באמצעות מסכי הפלזמה. "צוק איתן" החזירה לשיח את ערכי
הדוגמה האישית ו"אחריי!", המפקד ההולך לקרב בראש חייליו. הסמל והמופת של
הערך הזה הם המח"טים של חטיבות החי"ר: מח"ט גולני ראסן עליאן,
מח"ט גבעתי עופר וינטר, מח"ט הצנחנים אליעזר טולדנו ומח"ט
הנח"ל אורי גורדין. כל אחד מהם הגיע לתפקיד בזכות כישוריו ומצוינותו, אך יחד
הם מייצגים את פניה השונים, היפים והמגוונים של החברה הישראלית.
אסון הומניטרי – האופן
בו התעמולה של חמאס ועוזריו (ובהם ישראלים) מציגה את הפגיעה במגן האנושי של
המחבלים, במסגרת פעילות ההגנה העצמית של ישראל.
א-סיסי – נשיא
מצרים. האיש הטוב.
ארדואן – נשיא
תורכיה. האיש הרע.
אשראי מדיני –
התמיכה המדינית של מדינות המערב בזכותה של ישראל לממש את זכות ההגנה העצמית
שלה, הייתה נכס אסטרטגי במלחמה. האשראי נשחק במהלכה, עקב מראות ההרג וההרס בקרב המגן
האנושי של המחבלים ברצועת עזה, והתעמולה שהאשימה את ישראל בפשעי מלחמה.
ביגועים – זרוע
הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס הפיק סרטון ביוטיוב, בעברית עילגת, שבו הוא קורא:
"תקוף, תעשה ביגועים" (פיגועים).
בנק מטרות – רשימת
יעדי התקיפה של חיל האוויר (מתחרה עם באן קי מון על תואר "הבנק של צוק איתן).
גבורה – אחד
הערכים שהמלחמה החייתה, אחרי שבוזה לאורך שנים, הוא ערך הגבורה.
גיבורים –
המלחמה סיפקה לנו שמות של גיבורים, ובהם סגן איתן, מח"ט "גולני"
ראסן עליאן, בניה שראל ז"ל ואחרים. אולם כיוון שאני מגדיר את המלחמה מרגע
חטיפת שלושת הנערים, הגיבורה שלי היא רחלי פרנקל, אמו של נפתלי ז"ל. אני רואה
בה דמות מופת.
גל פתוח – הפקעת
השידורים השוטפים של הרדיו והטלוויזיה למשדרי אקטואליה כמעט סביב השעון. במלחמה
הממושכת הזאת, הגל הפתוח, שהחל למעשה כבר עם חטיפת שלושת הנערים, נמשך כמעט
ללא הפסקה. ביקורת רבה נמתחה על הגל הפתוח ועודף המלל שבו, אבל נתוני הרייטינג מוכיחים
שלציבור יש בו עניין.
גל שקט – ערוץ
רדיו מודמם, המופעל רק לשידור אזעקות. הופעל לראשונה בלילות ובשבתות (למען שומרי
שבת) במלחמת המפרץ.
דשדוש – ביטוי ביקורתי לדריכה במקום של כוחות צה"ל, במקום תנועה קדימה
בחתירה להכרעה וניצחון. הביטוי רווח מאז מלחמת לבנון השניה ובמבצעים
האחרונים ברצועת עזה.
הגנ"ש – הגנת
יישובים. כוחות צבא שהוצבו בתוך היישובים במהלך המלחמה. שדרוג של אבט"ש –
אבטחת יישובים בידי חיילים, שלרוב כוללת רק שומר בשער היישוב.
הדתה – תיאור
סוציולוגי ביקורתי לתהליכים של התרחבות השפעת הדתיים בצה"ל (שיש בו יותר משמץ
של פרנויה ודוסופוביה). הושמע במלחמה בעיקר בביקורת כלפי דף מפקד לקרב, שכתב
מח"ט "גבעתי" עופר וינטר. ע"ע מגדף אלוקי מערכות ישראל.
הדרום – האזור
אליו חמאס יורה רקטות. מזיכרון יעקב ודרומה.
הוכו קשות – שאלת
השאלות אודות חמאס ב"צוק איתן". ע"ע הרתעה.
הוצאות להורג – לאחר
חיסול בכירי חמאס, הוציא הארגון להורג, ללא משפט, בפומבי, עשרות עזתים, שהואשמו
בשיתוף פעולה עם ישראל.
הכיבוש – מדינת
ישראל בלשון חמאס.
הכרעה – עמדה
הדוגלת בלחימה שתסתיים בניצחון ישראלי ברור והכנעת חמאס, ולא בהסתפקות בהרתעה.
הכתשה –
קופירייט של נתניהו, שילוב של התשה וכתישה. התגובה הישראלית לניסיון של חמאס לייצר
מלחמת התשה קבועה.
המתווה המצרי – הצעה
שהגישה מצרים ימים אחדים לאחר ראשית המלחמה להפסקת אש ללא תנאי. ישראל קיבלה את
המתווה וחמאס דחה אותו. מאז הוא ניצב כנקודת ייחוס לכל תהליך לסיום המלחמה. חמאס
רואה בו תכתיב ומנסה לסיים את המלחמה בהישגים שירוקנו אותו מתוכן. ישראל דבקה בו
כדרך הראויה לסיום העימות.
הסדרה –
פתרון, ולו זמני, לבעיית עזה, שיוסדר במו"מ עקיף בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי
ואחר, ויסדיר את התנהלות הרצועה עד הסבב הבא.
הסכם קטן –
במסגרת האפשרויות הניצבות להסדרה בעזה, עלה רעיון של הסכם קטן; שקט והסדר
מינוריים בנושאים כמו הגדלת מספר המשאיות העוברות במעברים, להבדיל מהסדרה מקיפה
יותר, הכוללת נושאים כמו פירוז, נמל בעזה וכו'.
הפוגה – הפסקת
לחימה זמנית בעיצומה של מלחמה, מתוך הבנה שמיד בסופה הלחימה מתחדשת. מקובלת כשונה
במהותה מהפסקת אש או שביתת נשק, אך במלחמה זאת חל ערבוב בין המושגים
השונים.
הפסקת אש – מצב
שבו צדדים לוחמים מפסיקים את הלחימה ביניהם, בהסדרה זמנית שאינה הסכם שלום,
ופחותה גם מהסדר ממושך לשביתת נשק. במלחמת "צוק איתן" חל ערבוב
מושגים בין הפוגה והפסקת אש. במהלך "צוק איתן" היו 11 הפסקות אש,
ורק הפסקת ה-12 סימנה את הפסקת המלחמה. ב-11 הפסקות האש הראשונות, המונח
"הפסקת אש" ביטא חלוקת תפקידים בין ישראל לחמאס – ישראל לקחה על עצמה את
ההפסקה וחמאס את האש.
הפסקת אש הומניטרית – הפוגה מוגבלת בזמן לצרכים הומניטריים כפינוי פצועים וגופות,
הצטיידות אוכלוסיה אזרחית במזון וכד'.
הצבא המוסרי ביותר בעולם – צה"ל.
הצל – כינויו של הראפר
יואב אליאסי, מן הצמד "סבלימינל והצל", המסמל את אחת התופעות המכוערות במלחמה
– אלימות מילולית ופיזית נגד מתנגדיה. אליאסי הקים כנופיה אלימה – "האריות של
הצל", שיחד עם גורמים כהניסטיים פעלה בביריונות כלפי "שמאלנים".
אליאסי עצמו טוען שהוא נגד אלימות ושהאלימות הופעלה בניגוד לרצונו.
הקלות – אחד
הנושאים בהם מתמקד המו"מ בקהיר להפסקת אש קבועה, הוא דרישת חמאס להקלות בסגר.
הקש בגג – נוהל
הומאניטרי של צה"ל ושב"כ, שנועד למנוע פגיעה באזרחים, במחיר ויתור על
מימד ההפתעה. על פי הנוהל, דיירי בית שעומדים להפציצו מקבלים התראה טלפונית מוקדמת
על הכוונה, ומצטווים לפנות את המקום. ע"ע – הצבא המוסרי ביותר בעולם.
הרעים לטיס – לצד
גילוייה של הרוח הישראלית במלוא תפארתה במלחמת "צוק איתן", היו
גם תופעות של הישראלי המכוער. הביטוי הנפסד ביותר של הכיעור, היה פשקוויל הסתה
שכתב גדעון לוי ב"הארץ" נגד טייסי חיל האוויר, בו האשים אותם בפשעי
מלחמה והסית אותם לערוק מן המלחמה. אחד מרגעי השפל בתולדות העיתונות הישראלית.
הרתעה –
מדיניות שנועדה למנוע מהאויב לפתוח במלחמה או לנקוט במעשי איבה, מחשש שהתגובה על
אותה פעולה תהיה קשה ולא תשתלם. הרתעה קלאסית מושגת ללא שימוש בכוח, רק באמצעות
האיום. אולם נהוג להשתמש בה גם כמדיניות של הפעלת כוח, שנועדה לגרום לאויב להירתע
מפני הפעלתו בעתיד. מלחמת לבנון השניה יצרה הרתעה מול חיזבאללה, וגרמה לכך שהגבול
בין ישראל ללבנון שקט כבר 8 שנים. המטרה המוצהרת של מבצע "צוק
איתן" הייתה לתת מכה כואבת לחמאס, כדי ליצור הרתעה שתגרום לו להפסיק את
ירי הרקטות לעבר יישובי ישראל.
התנגדות –
ההגדרה הערבית לטרור נגד ישראל.
התנתקות – עקירת
יישובי גוף קטיף והנסיגה מרצועת עזה לקווי 49' בקיץ 2005. הוויכוח הציבורי על
ההתנתקות לא הסתיים מאז, והתוקפנות מרצועת עזה לעבר ישראל בעקבותיה, מעידה על
כישלון המהלך.
התשה – מלחמה
ממושכת, בעצימות נמוכה, בין שני צדדים, שאינה מכוונת להכרעה ברורה, אלא להתיש את
כוחו של האויב ולא לתת לו מנוח. החשש לקראת סוף המלחמה, הוא מפני ניסיון של חמאס
לגרור את ישראל למלחמת התשה.
ועדת חקירה – על פי
נוהל אוטומטי, ברגע שיש מלחמה מתחילות הקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני בעד
הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור איזו תועלת הייתה לכל ועדות החקירה שהיו.
ועדת שאבאס – ועדה
שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקר פשעי מלחמה במלחמת "צוק
איתן". על סמך ניסיון העבר, סביר להניח שהמסקנות תהיינה מוטות נגד ישראל.
זכות ההגנה העצמית – זכותה החוקית של מדינה להפעיל את צבאה להגנת אזרחיה מפני תוקפנות
האויב. במלחמת "צוק איתן" ישראל הפעילה את זכות ההגנה העצמית
שלה.
חוסן לאומי – חוסן –
משמעותו כוח, עוצמה. חוסן לאומי, הוא מכלול פרמטרים הבוחנים את עוצמתה של אומה.
השימוש בביטוי אינו מקובל כהערכה לעוצמה הצבאית, אלא לעוצמה האזרחית – הלכידות
החברתית, הערבות ההדדית, כושר העמידה וכד'. החוסן הלאומי נמדד בימי שגרה
ובעיקר בעתות משבר. ב"צוק איתן" הוכיחה החברה הישראלית חוסן
לאומי בעוצמה שלא הכרנו זה עשרות בשנים.
חטיפה –
ההסלמה שהובילה למלחמת "צוק איתן" החלה בחטיפתם ורציחתם בידי
חמאס של שלושת הנערים. במלחמה עצמה ביצע חמאס ניסיונות חטיפה של חיילי
צה"ל דרך המנהרות, והצליח לחטוף חלקי גופות של שני חיילים.
חייל בודד – חייל
המשרת בצה"ל ומנותק ממשפחתו מסיבות שונות. רבים מן החיילים הבודדים הם חיילים
שעלו לארץ והתגייסו לצה"ל, בעוד משפחתם חיה בגולה. סוגיית החיילים הבודדים
עלתה במלחמה לסדר היום הציבורי בעקבות נפילתם של שלושה חיילים בודדים
ופציעתם של אחרים, והתגייסות המונית של אזרחים ללוות אותם לדרכם האחרונה, להשתתף
בשבעה על החללים ולבקר את הפצועים בבתי החולים. התופעה הונצחה בשיר "עשרים
אלף איש".
חיסולים, מדיניות ה – ההתנקשות בחיי מוחמד דל, חוזרת לדרך פעולה שנזנחה בשנים האחרונות,
אך הייתה מקובלת מאוד באינתיפאדה השניה – חיסול של ראשי החמאס. השאלה היא האם
מדובר בצעד חד פעמי או במדיניות. שם נוסף לחיסול הוא "סיכול ממוקד", אך
הוא רווח בעיקר בנוגע לחיסול פעילי טרור בעת תכנון או לקראת ביצוע פיגוע ספציפי.
חמיצות – תיאור
של תחושת חוסר הסיפוק בציבור מתוצאות המלחמה, שאינן מצטיירות כניצחון
והכרעה.
חמש עשרה שניות – טווח
ההתרעה ביישובי עוטף עזה. התושבים חוששים מפני חזרה לשגרת 15 השניות.
חניבעל – נוהל
לתגובה מיידית של צה"ל במקרה של חטיפת חייל. קיימת אגדה אורבנית, על פיה
הנוהל מורה לסכל את החטיפה בכל מחיר, גם במחיר ירי מכוון לעבר החטוף, אולם
אין לה אחיזה במציאות. הנוהל בוצע בעקבות חטיפת חלקי גופתו של הדר גולדין.
טיל – עצם מונחה הנע
באוויר או בחלל לעבר מטרה מסוימת. השימוש בטיל הוא לרוב למטרות פגיעה מלחמתית
באויב, או לצורך שיגור לוויינים וחלליות לחלל. היום מקובל להבחין, בשפה המקצועית
הביטחונית, בין טיל, שהינו בעל מערכת הכוונה פנימית, המכוונת אותו ליעדו, לבין רקטה.
בשיח העממי אין אבחנה בין השניים, ומקובל להשתמש במונח טיל גם לרקטות. על פי
ההגדרה המקצועית הביטחונית, העצמים ששוגרו לעבר אזרחי ישראל במלחמה הם רקטות. אולם
על פי מילון אבן שושן, הגדרת הרקטות כטילים נכונה. ההגדרה: "שם כולל לכל גוף
המועף למרחק דרך קנה של כלי יריה". בסלנג של הכדורגל, טיל משוגר גם שלא דרך
כלי יריה (אלא אם כן נגדיר ככזה רגל של כדורגלן). מקור המילה היא מהפועל להטיל.
טיפטוף – ביטוי
מכובס (ומרושע) למכסה מצומצמת של שיגור פצמ"רים ורקטות לעבר עוטף
עזה, שכביכול ניתן להכיל אותה כחלק משגרת החיים.
טרויקה – שלישיה
ברוסית. כינוי לצמרת הביטחונית שניהלה את המלחמה – נתניהו, יעלון וגנץ. יש לציין,
שעד כה הטרויקה מתנהלת למופת, ללא הטחת האשמות והשמצות, שאותן הכרנו בעבר.
יירוט – פעולה
שמטרתה הסטת עצם ממסלולו. במלחמה יורטו כמעט כל הרקטות ששוגרו לעבר ישראל
ואמורות היו ליפול בשטחים בנויים, בידי מערכת "כיפת ברזל".
ירי בנגמ"ש – תיאור
נפוץ להצגת התנהגותם של חלק משרי הקבינט, שתקפו בזמן המלחמה את ראש הממשלה.
ירי תלול מסלול – שם
כולל לירי שאינו בכינון ישיר אל המטרה, ובכך הוא מאפשר הגדלת טווח הירי ועקיפת
מחסומים המסתירים את המטרה. מקובל להשתמש בביטוי לכל סוגי הירי העקיף, ממרגמות
נישאות ועד טילים בליסטיים.
כיפת ברזל – מערכת
הגנה אווירית ליירוט טילים ורקטות קצרות טווח, תוצרת ישראל.
אמורה להיות חלק ממעטפת הגנה נגד טילים מסוגים שונים, שיגנו על המדינה מפני מכלול
איומים של ירי תלול מסלול. ההחלטה על פיתוח המערכת התקבלה בעקבות מלחמת
לבנון השניה. המערכת הופעלה לראשונה במבצע "עמוד ענן" וביתר שאת ב"צוק
איתן". המערכת הוכחה כהצלחה גדולה, כשיירטה כמעט את כל הרקטות
שנורו לעבר שטחים בנויים בישראל. מזוהה עם שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, שקיבל את
ההחלטה המדינית לפתח אותה, ואף הצליח לקבע בתודעה הציבורית נראטיב לא מעוגן
בעובדות ההיסטוריות, על פיה הוא התעקש והכריע על פיתוח המערכת, כנגד עמדת כל מערכת
הביטחון שהתנגדה לה.
כתישה –
פירור, שחיקה לפירורים קטנים. בסלנג הצבאי, ביטוי המתאר מכה קשה המרסקת את כוחו של
האויב ושוברת אותו. אחד הביטויים בהם משתמשים תומכי ההכרעה של חמאס כיעד
המלחמה.
לשעברים – כינוי
לבכירי מערכת הביטחון בדימוס (לצורך העניין, בכירים הם ממ"כ וצפונה) ששימשו כפרשנים
בשידורי הגל הפתוח ברשתות הטלוויזיה בזמן המלחמה.
ה"לשעבר" האולטימטיבי הוא איתן בן אליהו, שהפך סמל לתופעה.
מבצע – על פי
ההגדרה המילונית: "תכנית פעולה שנמסרה לביצוע". בשפה הצבאית, מבצע הוא
פעילות צבאית ממוקדת בסדר גודל קטן ממלחמה. במלחמת העצמאות, מתקפות
צה"ל במלחמה עצמה הוגדרו כמבצעים: מבצע נחשון, מבצע חירם, מבצע יואב וכן
הלאה. אולם כבר במלחמה השניה, החל ערבוב המושגים: האם מדובר במבצע קדש /
מבצע סיני, או במלחמת סיני? עד היום שני השמות מקובלים, אך ההחלטה להעניק אות
מלחמה ללוחמים שהשתתפו בה, הכריעה את הכף. השם מבצע עדין מקובל ככינוי לפעולות
נקודתיות (האחרונה שבהן – מבצע "שובו אחים"), אולם גם במבצע שלום
הגליל / מלחמת לבנון הראשונה ובמבצעים נוספים, נותרה אי הבהירות. כך גם ב"צוק
איתן", שהוגדר רשמית כמבצע. אל"מ ראסן עליאן, מח"ט
"גולני": "מבצעים יש בסוּפֶּר. בצבא יש מלחמות".
מגדלי הטרור – רבי קומות בערי הרצועה, שבהם מוקמו מפקדות טרור, והושטחו בידי חיל
האוויר בשלבים מתקדמים של המערכה.
מגדף אלוקי מערכות ישראל – משפט המתאר את פעולת חמאס בדף מפקד לקרב שהוציא מח"ט
"גבעתי" ללוחמיו עם יציאתו בראשם למלחמה. הדף עורר סערה ציבורית והוצג
כביטוי להדתה של צה"ל, בעיקר בשל הביטוי הזה, שפורש כקריאה למלחמת דת.
מקור הביטוי הוא תיאורו של גוליית הפלישתי, עליו אמר דוד: "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה,
כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים?" (שמ"א י"ז, כ"ו). ביטוי נוסף של וינטר, הוא "ענני כבוד" – בראיון עיתונאי
הוא דיבר על ענני הכבוד שהגנו על לוחמיו.
מגן אנושי –
אסטרטגיית ההגנה של חמאס, היא פעולה מתוך אוכלוסיה אזרחית צפופה והסתתרות מאחורי
אזרחים וילדים, בין השאר כדי לגרום לצה"ל לפגוע בהם, ולהשתמש בכך כאמצעי
תעמולה המציג את צה"ל כצבא הפוגע באזרחים, מבצע פשעי מלחמה וגורם לאסון
הומניטרי.
מוכנות העורף –
המלחמות בעידן הנוכחי טשטשו את האבחנה בין חזית, בה נלחמים הצבאות, לבין העורף
האזרחי, שהפגיעה בו שולית ומזערית. הביטוי הכולל להיערכות ולהגנה על העורף קיבל את
ההגדרה "מוכנות". להבדיל ממלחמת לבנון השניה, המוכנות העורף ב"צוק
איתן" הייתה מופתית.
מו"מ תחת אש – ישראל
טוענת שאינה מנהלת מו"מ תחת אש, ולכן חמאס נותן לה הפוגות הומניטריות של 72
שעות של מו"מ עם אקדח לרקה, שאינו אלא מו"מ תחת אש.
מונדיאל –
בשלבים הראשונים של המערכה, תשומת הלב הציבורית והתקשורתית פוצלה בין המלחמה
לבין אליפות העולם בכדורגל שנערכה בברזיל. המונדיאל היה מפלט של אסקפיזם ונחמה
ממוראות המלחמה. היריבות בין הקיבוצים של יוצאי ארגנטינה לקיבוצים של יוצאי ברזיל
בעוטף עזה, תחת האיום המשותף של החיים בצל ירי הרקטות, היה חלק מן ההווי של
המלחמה. לא ברור האם חברי קיבוץ ברור חיל, יוצאי ברזיל, לקחו קשה יותר את הרקטות
מעזה או את תבוסת נבחרתם.
מועצת זכויות האדם – שם נרדף למכבסת מילים. ארגון של האו"ם, המובל בידי מדינות שאין
בהן זכויות לאדם, וייעודו בחיים הוא לגנות את ישראל ולהעליל עליה עלילות דם אודות פשעי
מלחמה, כביכול.
מיגונית – מבנה
מבטון, שנועד לספק הגנה לאנשים הנמצאים מחוץ לביתם, באזורים שטווח ההתרעה בהם קצר,
בעיקר בעוטף עזה.
מידתיות – אחת
הסוגיות שליוו את המערכה, היא האם התגובה של צה"ל מידתית, פרופורציונלית,
לפגיעה בנו (במיוחד לנוכח מיעוט הנפגעים בעורף בזכות כיפת ברזל). חמאס מנסה
להכתיב כללי משחק, שבו הוא קובע את גובה הלהבות והתגובה הישראלית תהיה בפרופורציה
לתוקפנותו. הגישה הישראלית, היא שעצם הפגיעה בריבונות ישראל ופשע המלחמה של ירי על
אזרחיה, שוברים את כל כללי המשחק, וכל תגובה היא מידתית. חלק ניכר מן הביקורת
הבינלאומית על המבצע נקשרה לסוגיית המידתיות, בטענה שלישראל זכות הגנה עצמית, אך
היא לא הגיבה במידתיות. ע"ע צביעות.
מיטוט – אחת
הסוגיות השנויות במחלוקת אודות יעדי המלחמה, בקבינט, במערכת
הפוליטית, בתקשורת ובציבור, היא האם למוטט את שלטון חמאס בעזה.
מלחמה –
התנגשות מזוינת בין צבאות וכוחות לוחמים. האם "צוק איתן" הוא מבצע
או מלחמה? באופן רשמי הוא הוגדר כמבצע, אך ככל שהתמשך, התקבע בתודעה
הציבורית כמלחמה. אתר ווינט החליף בשלב מסוים את הלוגו "מבצע צוק
איתן" ב"מלחמת עזה", אך השם לא התקבל בשיח הציבורי. אני מגדיר
את "צוק איתן" כמלחמה ומעריך שכך הוא יוגדר רשמית, בסופו של
דבר.
מלחמה א-סימטרית – מלחמה
בין צבא סדיר לבין כוחות גרילה או ארגוני טרור. מלחמה חמקמקה, בין צד הכבול בחוקי
המלחמה לצד החש משוחרר מהם. מלחמה שתוצאותיה מתעתעות, כיוון שקשה להגדיר בהן צד
מנצח וצד מובס בצורה חד משמעית, כמו במלחמה בין צבאות. הצד החלש רואה בעצם יכולתו
להילחם ולפגוע באויב ניצחון, והצד החזק מתקשה לחוש בוודאות שניצח.
מלחמת אין ברירה – מלחמה
שמדינה יוצאת אליה רק לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות, או לאחר שהותקפה. "צוק
איתן" הוא התגלמות המושג מלחמת אין ברירה.
ממ"ד – מרחב
מוגן דירתי. מעין מקלט בתוך מעטפת הדירה, שנועד להגן על הדיירים באופן מיידי, מבלי
שידרשו לרוץ בבהלה למקלט התת קרקעי. פיתוח בעקבות מלחמת המפרץ.
מנהרות תופת – מחילה
חפורה מתחת לקרקע. הכור הגרעיני של חמאס, נשק יום הדין שהוא הכין, הוא מנהרות תופת
שנועדו לבצע מגה פיגוע אסטרטגי, בסדר גודל של מתקפת 11.9. ההצלחה הגדולה ביותר של
המלחמה, הייתה השמדת מערכת מנהרות התופת. תהליך הקמת המנהרות מכונה
"מִנְהוּר".
מעברים – מעברי
הגבול בין עזה לבין ישראל ומצרים. המעבר למצרים הוא מעבר רפיח, והמעברים לישראל הם
ארז וכרם שלום. גם בזמן המלחמה וה"מצור" המעברים פעלו
ומאות משאיות העבירו אספקה לאזרחים בעזה. חמאס, מצדו, ירה פצמ"רים על
המעברים, מהם נהרג אזרח ואחרים נפצעו.
מערכה – חוסר
הבהירות האם "צוק איתן" הוא מבצע או מלחמה, הוציא
בינתיים מן הנפטלין את המושג מערכה, כפשרה.
מצור – מתוך
מילון אבן שושן: "כיתור של עיר ומצודה מכל עבר על ידי כוחות צבא של אויב,
ניתוקן משאר המקומות תוך כדי הרעשות והתקפות תכופות כדי להרעיב את אנשיהן ולהצמיאם
ולהביאם לידי כניעה". בנראטיב התעמולה הפלשתינאי המצליח, ההגדרה ל"מצור
אכזרי": מצב שבו מדינה מעבירה מידי יום מאות משאיות אספקה ומספקת חשמל לאזור
שממנו יורים רקטות על אזרחיה, ומספקת מלט וחומרי בניה בהם נבנות מנהרות תופת
לביצוע הרג המוני באזרחיה.
משגרים – עצם
בעל מנוע ועוצמה המשמש לשיגור רקטות, טילים, חלליות ולוויינים.
מתביישת להיות ישראלית - ביטוי מביש, רווח בקרב מיליֶה מסוים בתרבות הישראלית. נשמע
בראיונות של גילה אלמגור, אורנה בנאי ואשת הרוח הדגולה אורלי ויינרמן.
נאוטילוס – מערכת
לייזר ליירוט טילים, שהוצעה לפיתוח אך נדחתה בדיונים במשרד הביטחון מפני "כיפת
ברזל", שהועדפה על פניה. ההצלחה המוכחת של "כיפת ברזל"
הורידה מיוקרתה של ההצעה, אולם חסידיה טוענים שבעלות זולה בהרבה מ"כיפת
ברזל", היא הייתה משיגה תוצאות טובות הרבה יותר, בולמת את הרקטות
כבר מעל רצועת עזה ומונעת את האזעקות שהשכיבו חצי מדינה במשך למעלה מחודש ימים
ונותנת מענה לפצמ"רים.
נאום הכלניות – נאום
נמהר של הרמטכ"ל בני גנץ עם הכניסה לתוקף של הפסקת אש בת 72 שעות, בו
הכריז על סיום המבצע, קרא לתושבי עוטף עזה לחזור בבִטחה לבתיהם
והתפייט אודות הפרחים האדומים שיפרחו לאחר שהגשם ישטוף את אבק הטנקים. כעבור
יומיים חמאס חידש את האש.
נטישה – כינוי
שהתקשורת הדביקה ליציאת משפחות מיישובי עוטף עזה לתקופת הרגעה מחוץ לקו
האש, ובכך זרעה דמורליזציה וחיזקה את הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס.
ניצחון – התגברות
על אויב והכרעתו בקרב. במלחמה סימטרית, שבה האסטרטגיות והטקטיקות של הצדדים
דומה, ניתן להגיע בקלות יחסית להגדרה מי הצד המנצח ומי הצד המפסיד. במלחמה
א-סימטרית, הגדרת הניצחון מתעתעת וחמקמקה, כיוון שהצד החלש רואה בעצם מלחמתו
בצבא החזק ניצחון, והלוחמה הפסיכולוגית שלו הופכת כל תבוסה בקרב לניצחון בקרב על
התודעה. שאלת הניצחון מעסיקה מאוד את הציבור הישראלי במלחמת "צוק איתן"
ואחריו. הדרך הנכונה להגדרת הניצחון, היא הגדרת יעדים ברורים ומוסכמים, שעמידה
ברורה בהם תחשב לניצחון.
נמל – חמאס דורש תמורת
הפסקת האש הקמת נמל בעזה. ישראל מסרבת לכך, מתוך הבנה שיהיה זה נמל להתחמשות רבתי
של חמאס.
נמ"ר - נגמ"ש מרכבה. נגמ"ש (נושא
גייסות משוריינים) כבד וממוגן, המצוי בתהליך קליטה בצה"ל, המבוסס על תובת טנק
המרכבה הישראלי, עליה מורכבות מערכות ייעודיות לפי הצורך. אסון הנגמ"ש, שבפיצוצו נהרגו 8 לוחמי "גולני" בסג'עיה,
עורר ביקורת על כך שלוחמים נשלחו לקרב רכובים על נגמ"שים מן הסוג הישן, ולא
על נמ"רים.
סבב – כינוי לתקופות של
הסלמה בגבול ישראל ועזה, של ירי רקטות מאסיבי הנענה בתגובה ישראלית חזקה.
לעתים מדובר בסבב קצר של הסלמה בת יומיים שלושה, אך לעתים הוא מסלים לכדי מבצע
או מלחמה, כמו "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק
איתן".
סג'עיה – שיבוש
שמה של שג'אעיה, שכונה גדולה במזרח העיר עזה, בת 100,000 תושבים, שמאז מלחמת ששת
הימים היא מעוז ההתנגדות לצה"ל. קרב ההבקעה המרכזי ב"צוק
איתן" היה בשכונה זו, שהייתה לקן צרעות של מחבלים, שיגור רקטות,
חפירת מנהרות ומילכוד בתים במלחמה נגד ישראל. לקראת הפעולה
הקרקעית צה"ל קרא לתושבי השכונה לצאת מבתיהם וחמאס ניסה לכפות עליהם
להישאר כמגן אנושי. בקרב על סג'אעיה נפלו לוחמים רבים של צה"ל, רובם
מחטיבת "גולני".
סגר – הגבלות על המעבר
החופשי של סחורות ואנשים מרצועת עזה ואליה, ביבשה ובים, מאז הכרזתה כישות עוינת
ב-2006, לאחר חטיפת גלעד שליט וירי הפצמ"רים והרקטות
אחרי ההתנתקות. ועדה מטעם האו"ם שחקרה את המשט התורכי קבעה שהסגר הימי
תואם את החוק הבינלאומי.
סולידריות לאומית – אחד הגילויים היפים של החוסן הלאומי, הוא תחושת ההזדהות
ופעולות ההזדהות הפעילה של הציבור הישראלי עם תושבי הדרום, חיילי צה"ל
והפצועים.
עוטף עזה – כינוי
לשטח של כעשרה ק"מ סביב רצועת עזה, הכולל את שדרות ועשרות קיבוצים ומושבים.
זה האזור שספג לאורך שנים את הפגיעה הקשה ביותר מן הטרור העזתי, בשיגור פצמ"רים
ורקטות, ירי צלפים וחדירות מחבלים. האיום הגדול על עוטף עזה הוא מנהרות
התופת שנועדו לבצע מעשי טבח המוניים באזרחים ישראלים ביישובי עוטף עזה. איום נוסף
הוא של חדירות צוללנים דרך הים. בשל הקרבה הרבה לגבול, טווח ההרתעה מפני הירי הוא
שניות ספורות, עובדה המעצימה את פגיעות תושבי האזור. הפגיעה הטרוריסטית בעוטף עזה
החלה בשנת 2000, במתקפת הטרור שבעקבות פסגת קמפ-דיוויד, וגברה ביתר שאת לאחר ההתנתקות.
ערבות הדדית – אחד
הערכים הנעלים ביהדות, המבטא את הרעות והסולידריות של היהודים באשר הם, הבא לידי
ביטוי בנטילת אחריות על הזולת. אחד הגילויים היפים של הרוח הישראלית שבאו לידי
ביטוי במלחמה.
עשרים אלף איש – שיר
מקסים של אריאל הורביץ, על עשרים אלף הישראלים שהשתתפו בהלווייתו של החייל
הבודד שון כרמלי, שנפל ב"צוק איתן". המסר שלו הוא שבזכות
ערכי הערבות ההדדית אין אצלנו חיילים בודדים באמת. שיר בעל פוטנציאל להיות
ההמנון של המלחמה הזאת.
פיר – בור, חפירה בקרקע,
מכרה. המושג שימש במלחמה לתיאור פתחי המנהרות.
פירוז – במהלך
המלחמה עלתה דרישה ישראלית לפירוז רצועת עזה מהמשגרים והרקטות של חמאס.
פלגים – כינוי
לארגוני הטרור הפלשתינאים הקטנים, שאינם חלק מן החמאס, ובראשם הג'יהאד האסלאמי.
פעולה קרקעית – השלב
השני של "צוק איתן", אחרי פעולת הריכוך האווירית בשלב הראשון,
ואחרי שחמאס דחה את הפסקת האש במתווה המצרי, שישראל קיבלה. הפעולה
הקרקעית התמקדה בהשמדת מנהרות התופת.
פצמ"ר (1) – פצצת
מרגמה. אמצעי לחימה מיושן, פרימיטיבי וקצר טווח, אולם פגיעתו קטלנית. בשל המענה
שסיפקה מערכת כיפת ברזל נגד ירי הרקטות, הפצמ"רים היו הנשק
האפקטיבי של חמאס, שהביא להרג חיילים ואזרחים רבים, סמוך לגבול ובשטחי
הכינוס.
פצמ"ר (2) – שמו
של הפאב הקיבוצי בכרם שלום. ראשי תיבות של פאב ציוני מול רפיח.
פרשנים –
שידורי הגל הפתוח בטלוויזיה וברדיו במלחמה, העניקו זמן שידור אינסופי. לצד הכתבות
הרבות מהשטח, ניתן זמן אוויר למלל אינסופי של פרשנים ו"לשעברים" לרוב.
פשעי מלחמה –
במלחמת "צוק איתן" בוצעו פשעי מלחמה רבים. ירי של אלפי רקטות
מכוונות לעבר אוכלוסיה אזרחית ישראלית. מנהרות תופת שנועדו לבצע פיגועי
ראווה המוניים באזרחים ישראלים. הפיכת אזרחים וילדים ברצועת עזה למגן אנושי של
מחבלי חמאס. אולם התעמולה והלוחמה הפסיכולוגית של חמאס ומשת"פיו, כולל בישראל,
הציגה דווקא את פעילות ההגנה העצמית של צה"ל כפשע מלחמה.
צביעות – האופן
שבו הציגו גורמים בעולם, ובהם מזכ"ל האו"ם באן קי מון, את פעילות ההגנה
העצמית של צה"ל נגד פשעי המלחמה של חמאס, כפשעי מלחמה, בשל הפגיעה
במגן האנושי של המחבלים. ע"ע מועצת זכויות האדם.
צבע אדום – מערכת
התרעה קולית באמצעות כריזה, מפני ירי תלול מסלול. פותחה במתקפת הטרור הקרויה
"האינתיפאדה השניה" בגוש קטיף ועוטף עזה. שמה המקורי היה "שחר
אדום", אך בעקבות מכתב של ילדה מגוש קטיף ששמה שחר, שונה השם ל"צבע
אדום".
צוק איתן – שמו
של המבצע. צוק, פירושו סלע זקוף. איתן, פירושו חזק. צירוף המילים מבטא עוצמה
ונחישות. מה שנותר לקבוע, הוא האם מדובר במבצע, במערכה או במלחמה.
צח"י – צוות
חירום יישובי. צוות מתנדבים מן היישוב, המנהיג את היערכות היישוב בשעות חירום
ואירועי חירום. בלשון הציבור: צוות צח"י. גילוי נאות – אני חבר ודובר
צח"י של קיבוץ אורטל.
צמודי גדר –
בהיררכיית החשיפה לפגיעתו הרעה של הטרור העזתי, גם בתוך "עוטף עזה" יש
אבחנה מתוך כלל היישובים ביישובים שהגדר שלהם הוא גדר הגבול, והם הנפגעים העיקריים
בהפצמ"רים ומנהרות התופת, וטווח ההתרעה שלהם אפסי. יישובים דוגמת נתיב העשרה,
נחל עוז, ניר עוז, נירים וכרם שלום.
קבינט – הקבינט
המדיני ביטחוני הוא הפורום מטעם הממשלה המקבל את ההחלטות בנוגע למלחמה.
קריסת הפסקת האש – כל
הפסקות האש, 11 במספר, הופרו בידי חמאס. הביטוי "קריסה" ניתן להפסקת האש
ה-11, שהופרה שעות אחדות טרם סיומה, בעיצומן של שיחות הפסקת האש בקהיר. חמאס חידש
את הירי, צה"ל התנקש בדף, הפלשתינאים הגיבו במטחים מאסיביים, חיל האוויר שיטח
מגדלי טרור.
רבש"ץ – רכז
ביטחון שוטף צבאי. רכז ביטחון של יישוב, הכפוף לצה"ל וממומן בידי משרד
הביטחון. למרבה האבסורד, זמן קצר לפני המלחמה קוצצו משרות רבש"צים, בהחלטה
צינית של משרד הביטחון במסגרת המאבק נגד קיצוץ תקציב הביטחון.
רוני דניאל – הפרשן
הצבאי של הערוץ השני. נחמן שי של "צוק איתן" וסדין אדום בעיני מתנגדי
המלחמה.
רעות – מילה
נרדפת לחברות וידידות, במשלב לשוני גבוה. מאז שיר הרעות של חיים גורי בתש"ח,
מבטאת את אחוות הלוחמים והנכונות להקריב את החיים למען החברים. חזרה ונשמעה
בתיאורי הלוחמים ב"צוק איתן".
רקטה - עצם גלילי שטס באמצעות מנוע רקטי, ובניגוד
לטיל אין לו מערכת הנחיה. העצמים ששוגרו לישראל הם רקטות, אך בלשון העממית
נקראים טילים. על פי ההגדרה המילונית (להבדיל מן המינוח הצבאי), הרקטה היא
אכן סוג של טיל.
שובו אחים – המבצע להשבתם של שלושת החטופים שנרצחו בידי חמאס. הפעולה
כללה את חיפוש החטופים, פגיעה בתשתית חמאס ביהודה ושומרון ומעצר רבים ממשוחררי
עסקת שליט. במהלך המבצע, חמאס פתח בירי רקטות הולך וגובר מרצועת עזה לעבר
ישראל; הסלמה שהובילה ל"צוק איתן".
שטחי כינוס – שטחים
סמוכים לגבול שבהם כוחות צה"ל התכנסו ונערכו לקראת הכניסה לרצועה. היוו נקודת
תורפה של צה"ל במלחמה, ויעד לירי פצמ"רים קטלני.
שטחים פתוחים –
אזורים בלתי בנויים, שכאשר רקטות נורו לכיוונם, נחסך הצורך בהפעלת "כיפת
ברזל" ליירוטן, והרקטות נפלו בתוכם.
שיטוח – הצעות
מתלהמות להתקפות אוויר חסרות אבחנה ברצועת עזה, שאילו התקבלו, היו הופכים את עלילת
פשעי המלחמה של ישראל לעובדה.
שלושת הנערים -
גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, שלושה נערים שנחטפו בידי חמאס ונרצחו
באכזריות. חטיפתם החלה את ההסלמה שהובילה למבצע "צוק איתן", ובדרך
היה גם מבצע "שובו אחים", למציאתם. החטיפה והרצח זעזעו את הציבור
הישראלי, וכן גם החטיפה והרצח של הילד הערבי מוחמד אבו חדיר, בידי מחבלים יהודים,
בני דמותם של החמאסניקים.
שמים פתוחים – אחד
היעדים הבולטים של חמאס במלחמה היה לפגוע בנתב"ג על מנת להשבית את התעופה
האזרחית לישראל וממנה, ליצור בה תחושת מצור ולזכות בתמונת ניצחון. ישראל
הצליחה למנוע זאת ולשמור על שמים פתוחים, למעט 24 שעות שבהן נעצרה התעופה האזרחית
של חברות התעופה מחו"ל כמעט כליל, בעקבות נפילת רקטה ביהוד.
שקט יענה בשקט –
מדיניות הממשלה בתקופת ההסלמה שקדמה לפרוץ המבצע. ישראל העבירה במשך שבועות
מסרים לחמאס, שאם הוא יפסיק את ירי הרקטות, ישראל לא תגיב והשקט יענה בשקט.
תגובת החמאס הייתה הסלמת הירי, והשאר היסטוריה.
תמונת ניצחון – הניסיון של הצדדים בלחימה לייצר תמונה בעלת אפקט פסיכולוגי ויזואלי
שיהווה סמל לניצחון. משהו דוגמת הנפת דגל על האוורסט, או במלחמות ישראל – הנפת דגל
הדיו באום רשרש במלחמת השחרור, או דגל ישראל על הר הבית בששת הימים. הביטוי נכנס
לשימוש במלחמת לבנון השניה, בניסיון לייצר תמונת ניצחון ישראלית באמצעות כיבוש
בינת ג'בייל, בה נשא נסראללה את נאום "קורי העכביש" המפורסם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
