הבלוג של אורי הייטנר

לאחרונה התגלגל לידי  הספר "הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ" – כרך רביעי 1960-1980, מאת זאב צור.

אין זה ספר לקריאה בטיסה או בשירותים. הספר עמוס בפרטים, בסטטיסטיקות על התוצרת החקלאית והתעשייתית והמצב הדמוגרפי והכלכלי בכל יישוב, החלטות של מוסדות התנועה ועוד. אולם הספר הזה הוא אוצר לכל מי שרוצה להכיר את תולדות התנועה הקיבוצית.

הכרך הרביעי הוא האחרון, כיוון שב-1980 התאחדו הקיבוץ המאוחד (הקבה"מ)  ואיחוד הקבוצות והקיבוצים והוקמה התק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת). ספר על התק"ם ביישובה של הארץ לא יצא וגם לא ייצא, כיוון ש... אין מה לכתוב. התנועה אינה מיישבת עוד. ניתן לספר על מעט מאוד ניסיונות, רובם כושלים, למרבה הצער.

בכרך הזה, המסתיים ב-1980, ניתן לקרוא על ראשיתה של אורטל.

****

ההחלטה על הקמת הקיבוץ הרביעי של הקבה"מ בגולן, התקבלה בוועידת התנועה בשפיים, 1976. אולם כדי להבין את הרקע, חשוב להציג את השקפת התנועה בנושא ההתיישבות בגולן, שהיא המסד להחלטה זו.

הדרך ההיסטורית של הקבה"מ היתה אמונה בשלמות הארץ. אחרי מלחמת ששת הימים החלה להיסדק השקפה זו, בשל הבעיה הדמוגרפית ביש"ע. בתנועה התפתחה מחלוקת חריפה בין אלה שדבקו ברעיון א"י השלמה, לבין אלה שאימצו את רעיון הפשרה הטריטוריאלית בנוסח תכנית אלון. הגולן ובקעת הירדן היו בקונסנזוס גמור. בתשע השנים שבין מלחמת ששת הימים לוועידת שפיים, לא התקבלה הכרעה אידאולוגית בנושא, אך באופן מעשי, המעשה ההתיישבותי נעשה על פי הקונסנזוס, כלומר על פי תכנית אלון. בוועידת שפיים הקבה"מ אימץ לראשונה את רעיון הפשרה הטריטוריאלית כעמדה אידאולוגית.

בנושא הגולן, כל ההחלטות היו חד משמעיות. מיד אחרי שוך הקרבות במלחמת ששת הימים, התכנסה מועצת הקבה"מ ברמת הכובש והחליטה על התיישבות גדולה בשטחים. כעבור 5 חדשים התכנסה מועצה חגיגית בדפנה, שהנושא המרכזי בה ההתיישבות בגולן. כל צירי המועצה עלו לגולן, והמשיכו את הכינוס בקונייטרה, הנקודה הזמנית של מרום גולן, שאז עוד נקרא קיבוץ גולן. יגאל אלון אמר באותה מועצה: "קיבוץ גדות מכאן, וקיבוץ גולן מכאן, מסמלים את המפנה שלאחר מלחמת ששת הימים... יחידות צבאיות מתחלפות, רכב צבאי נע קדימה ואחורה, ואילו איכרים יהודיים מעמיקי שורש – אותם אין להזיז!". באותה מועצה הוחלט על הקמת עין זיוון.

מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים התכנס מרכז הקבה"מ באפעל. בהחלטת המרכז, אותה ניסח יהודה הראל, נאמר: "היישובים שעלו לגולן לאחר המלחמה הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ועל הקיבוץ המאוחד לפעול למען ביסוסם, הרחבתם וחיזוק ההתיישבות בהם. יש לראות את הרמה כחלק מן המדינה, על מרחבי ההתיישבות שבה, ויש לדאוג לכך שהגבול שייקבע במשא ומתן יהיה גבול בר הגנה... לא כבשנו את הרמה כדי להעלות יישובים בה, אלא העלינו בה יישובים כדי להחזיק בה לצמיתות. כוונתנו היא כי ההתיישבות ברמה, בבקעת הירדן ובפתחת רפיח נועדה לשמש מנוף למאבקה של המדינה על גבולות בני הגנה, אשר יבטיחו את קיומם וביטחונם של יישובינו".

כאמור, בוועידת שפיים, בה הוחלט על הקמת אורטל, החליטה לראשונה בתולדותיה תנועת הקבה"מ על תמיכה בפשרה טריטוריאלית וויתור על שטחים בא"י. אך בנושא הגולן, העמדה נותרה מוצקה. בין השאר הוגדר הגולן כיעד להתיישבות, לצד בקעת הירדן, הערבה, חבל רפיח, גוש עציון, אזור ירושלים, מדבר ויהודה ומרחב שלמה. "זאת, מתוך הכרה כי קיימת זהות בין מרחבי ההתיישבות לבין גבולות הביטחון והשלום".

הקבה"מ דבק בעמדה זו עד האיחוד, וגם התק"ם אימץ אותה. הנה מספר ציטוטים: "הקבה"מ מגלה דעתו באוזני ממשלת ישראל, כי התנאים האסטרטגיים הביטחוניים של הזירה הסורית מחייבים שמערך היישובים שהוקמו ברמה, ובסיסי צה"ל המבטיחים את מעמדה של ישראל ברמת הגולן – ייבנו ויבוצרו כחלק בלתי נפרד של מדינת ישראל. הכרה זו נוסדה על לקחי הדמים של מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, בדבר הזהות בין מרחבי ההתיישבות לבין גבולות הביטחון והשלום" (מרכז הקבה"מ במרום גולן 7.5.77). ועידת הקבה"מ בנען ב-1979, לאחר הסכם השלום עם מצרים וההחלטה על הנסיגה מסיני, הביעה חשש שמא ממשלת הליכוד בראשות בגין תיסוג מהגולן והביעה התנגדות נמרצת לאפשרות זאת. הוועידה קראה למפלגת העבודה להתנגד לנסיגה כזאת והורתה לנציגי הקבה"מ בכנסת להצביע נגד הסכמה ישראלית לוותר על הגולן. הוועידה קראה "לחברי הקבה"מ, מפלגת העבודה ועם ישראל לתמוך בעצומה הנערכת ביוזמת יישובי הצפון, האומרת: הגולן חלק בלתי נפרד מישראל, ריבונות ישראל בגולן ערובה לביטחון ולשלום". היתה זו העצומה שקראה לסיפוח הגולן למדינת ישראל. מיליון אזרחים חתמו עליה, ואכן, הגולן סופח בחוק הגולן, 14.12.81.

****

כאמור, ההחלטה על הקמת אורטל התקבלה בוועידה העשרים של הקבה"מ בשפיים, 1976. הוועידה אישרה את תכנית הפעולה, שכללה הקמה ב-1978 של שלושה יישובים בגליל, יישוב רביעי בגולן ויישוב ברמת הנגב. היישוב הרביעי בגולן הוא אורטל (קדמו לו מרום גולן, עין זיוון ואל-רום. קיבוצי דרום הגולן השתייכו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים). תכנית הפעולה כללה גם שיטה חדשה להקמת יישובים חדשים ולחיזוק יישובים צעירים – חבורות של 20-30 בוגרי צבא.

החבורות אורגנו בתחילת 1977, והן יועדו למורן, לוטם, אורטל, נערן ואילות. כל החבורות שובצו בקיבוצי הכשרה. הן עבדו 5 ימים והיום השישי נועד להכשרה רעיונית. כמו כן, סוכם על סמינר רעיוני בן שבועיים באפעל לחברי החבורות. בישיבת מזכירות הקבה"מ ב-6.3.77 דווח שבבית השיטה פועלת חבורה בת 43 איש, רווקים ורווקות, המיועדים לעלות לאורטל.

במרכז הקבה"מ באפריל 1977 במ"ג, דווח על ההכנות לעליית אורטל לגולן: "העליה מתוכננת לאפריל 1978. הגוף המיועד – חבורה בבית השיטה וגרעין מתנועת הצופים. המשק האומן: בית השיטה. משקים מלווים: מרום גולן ועין זיוון. בתכנון – חבורה ב'".

וכך נכתב בספר על העליה לאורטל: "באוגוסט 1977 עלתה להתיישבות באורטל באיזור דלווה, בצפון הגולן, חבורה מאנשי עיר שהתארגנה ב-1976 וקיבלה הכשרתה במשך תשעה חודשים בבית השיטה. תחילה הוצע למקום התיישבותם תל אבו נידה [הר אביטל א.ה.] ולאחר מכן תל שיפון, ולבסוף נפלה ההחלטה, בשל שיקולים צבאיים, להקמת היישוב על יד דלווה.

החבורה מנתה עם עלייתה על הקרקע 50 חברים, מהם 7 משפחות ושני פעוטים. אתם באו חמישה חברים מבית השיטה, הקיבוץ האומן להם. עוד טרם עלייתם על הקרקע יועד גרעין גדול מהצופים להשלמתם, וכן חבורה ב' לתקופה של הכשרה בבית השיטה.

עם העליה למקום, הוכשר שטח של 100 ד' לנטיעת תפוחים ושטח של 300 ד' לזריעת תפוחי אדמה. כן נרכשו 50 עגלות לעדר בקר לבשר".

שמתם לב לתאריך? אוגוסט 1977. לפני 31 שנים. האם טעינו כל השנים בספירת שנות אורטל? האם היה עלינו לחגוג אשתקד את חג השלושים?

ובכן, באוגוסט 1977 עלתה חבורה א' למרום גולן, שם חיה כקיבוץ אוטונומי, והחלה לעבוד בשטחי החקלאות של אורטל. העליה על הקרקע באורטל היתה ב-2.6.78. בשנים הראשונות היה ויכוח חריף מה התאריך שראוי לציין אותו כמועד הקמת אורטל, העליה לגולן או העליה לנקודת הקבע. כידוע, אנו חוגגים על פי תאריך העליה לקרקע בפועל, אך במשך שנים חברי חבורה א' התמרמרו על ההחלטה הזאת, וראו את עלייתם לגולן כמועד הקמת אורטל. עד היום, יש מקומות בהם מוזכרת 1977 כשנת העליה לקרקע של אורטל.

שני הפעוטות המוזכרים, הם כמובן נריה ותדהר חבר. שטח המטע המדובר הוא מטע אביטל, היום כרם, ושטח תפוחי האדמה הוא בדלווה, היום - מטע דלווה. הגרעין של תנועת הצופים הוא גרעין "אורטל" (גרעין א').

הוועידה ה-21 של הקבה"מ התכנסה בגבעת ברנר בנובמבר 1978. היה זה לאחר הסכם קמפ-דיוויד, ותחת הרושם הקשה של ההחלטה חסרת התקדים על עקירת היישובים בסיני. הוועידה החליטה על צעדים לחיזוק היישובים מעבר לקו הירוק, תוך שימת דגש על חיזוק היישובים החדשים. הוועידה החליטה לבצע בדחיפות גיוס של חמישים משפחות מיישובים המונים מעל 150 חברים לחיזוקם של גילגל, נערן, ייט"ב, אל-רום ואורטל. באותם ימים היה מקובל לצאת לשנת שירות בקיבוץ צעיר (אילו היו היום קיבוצים צעירים, הייתי מת לצאת לשנה כזאת).

איזכור נוסף לאורטל, הוא בפרק העוסק בהתפתחות התעשיה הקיבוצית בשנות ה-70. בפרק, העוסק בפריחה הגדולה של התעשיה הקיבוצית, מוזכרים כל המפעלים שקמו באותו עשור, על פי ענפים. משום מה, המפעל של אורטל הוזכר בענף הפלסטיקה והגומי – "קלטל" למוצרי הנעלה. כידוע, ה"קלטל" נסגר לאחר תקופה קצרה. והנה, היום, בשנת השלושים (או אם תרצו, ה...31) סגרנו מעגל, בהחלטה האחרונה על כניסה לפרוייקט התעשייתי.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל