הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

לא לא, לא טעיתם בבלוג, הגעתם למקום הנכון.

... בעצם, למה אני מתיימר לצאת בהכרזה שכזו באופן החלטי שכזה? פאק איט, אולי הגעתם למקום הנכון. קחו את הזמן, תסתכלו מסביב, תוודאו. זה הדבר הבוגר והאחראי לעשות. אם הגעתם למקום הנכון - שמח שאתם כאן! אם לא הגעתם למקום הנכון - וואט דה שיט איזה כיף להכיר חברים חדשים! מוזמנים להישאר כל עוד אתם נחמדים.

בכל מקרה, הפואנטה של הפסקה הזו היא להתייחס לעובדה שהבלוג עבר שדרוג עיצוב קל.

העיצוב הקודם ניוון פה רשתיות במשך יותר מעשור ומעולם, מ-ע-ו-לם, לא שמעתי עליו מחמאה. מה שכן, אם הייתי מצליח להיות בשקט בשקט (זה נחשב שלילה כפולה?), הייתי שומע אנשים זועקים מכאב עיניים איפשהו בארץ.

הוא היה מזעזע. מחריד. לאחרונה בלוגרית מסוימת אפילו התוודתה שהעיצוב של הבלוג לא איפשר לה לקרוא פה. עד כדי כך רע!

אז לאור העובדה שישראבלוג גוסס ומת חשבתי לעצמי, למה לא, אם בארה"ב אפשר לייפות גופות של אנשים סתם בשביל הכיף, למה לא בלוגים? (התשובה הנכונה היא כי בלוגים ואנשים זה שני דברים שונים לגמרי מבחינה קונספטואלית, אבל אל תספרו לי)

הספדים על העיצוב הקודם יתקבלו בברכה.

ביקורת שלילית על העיצוב החדש תתקבל גם בברכה, אבל אני אחכה עד ליום שבו תביאו ילדים לעולם כדי להתנקם בכם.

תכלס אולי גם יהיה נחמד להרים פה שולחן עם בורקסים שיהיה בצד...?

חסל שטויות, נמשיך לפוסט:

כגבר נטול זוגיות שלא מייחס חשיבות גבוהה למראה חיצוני (מנחשים מה קדם למה?), יש לי נטייה מאוד ישראלית לתת לזקן שלי לגדול ולקצר אותו לפעמים כשהוא מרגיש יותר מדי כמו זקן. אחת לכמה קיצורים מתעורר פתאום חשק עז וספק מאזוכיסטי לבדוק שוב איך אני נראה בלי זקן וזיפים. או לקצץ את הזקן לגמרי או אפילו, אם ישמור הקרם, להעז להתגלח עם סכין.

יום הסרת הזקן הזה נחשב בקרב גברים רבים ליום שבו בודקים באופן רגעי כל מיני סגנונות זקנים ושפמים מטופשים תוך כדי תהליך הסרת הזקן בשלבים. במילים אחרות - כן, זה היום שבו אנחנו עושים סלפי של עצמנו עם שפם היטלר.

אני אישית מת על היום הזה ואפילו יש לי אלבום שלם בפייסבוק שמוקדש אליו ^^

אז אתמול הגיע היום הזה עבורי. השפם שלי התחיל לגרד לי קצת וכשהרמתי את מכונת התספורת החלטתי שפאק איט, לא נראה לי שהבחורה שהייתי איתה בדייט ראשון מכוונת לדייט שני ואין לי שום סיבה לשמר אחידות מראה בין דייטים, אז יאללה קיץ קיץ קיץ! (זה אמור להיות אפקט קולי, כן? למרות שבכלל לא רלוונטי למכונת תספורת, כן. הא.)

סיימתי לקצץ את הזקן מבלי לנסות עיצובים מטופשים. אולי פה כבר הייתי צריך לחשוד שמשהו שונה. הסתכלתי במראה והגבר שהסתכל עלי חזרה נראה לי כמו אדם שאני רואה בפעם הראשונה.

אני בן 29 ובכלליות הלוק הכללי שלי כמעט ולא השתנה בעיניי במשך העשור האחרון. משהו בפנים שלי פשוט נראה והרגיש לי כל השנים האלה כמו אותו בחור צעיר מתבגר, לא בדיוק גבר. כנראה המשמעות המדויקת של המילה "עלם".

אבל אתמול הסתכלתי בהשתקפות של העיניים שלי ומי שעמד מולי היה גבר שלא לגמרי הכרתי עדיין. אני לא יודע מה בדיוק גרם לזה. מבנה הפנים, גוון השיזוף, עומק הקמטים מסביב לעיניים ולשפתיים, קו השיער הדליל והמקריח... השילוב של כל אלו יצרו פרצוף של גבר. גרסה חדשה ומבוגרת יותר שלי. גבר נאה ונבון למראה עם עיניים של ילד. עיניים עם ניצוץ שלדעתי יישאר לנצח סימן ההיכר הבלתי משתנה שלי.

זה היה מרשים ומשונה. להסתכל על עצמי בתור דמות בוגרת יותר. נגע בי במקום עמוק בפנים וגרם לי לחשוב על הדברים שעברתי בשנה האחרונה. כמה הם שינו ובנו ועיצבו אותי.

ניסיתי לחשוב קצת על החלקים בחיים שלי שעדיין מאוד לא בוגרים אל מול אלו שכן.

אני חייב להתחיל לחפש עבודה אבל מבועת מזה כי מעולם בחיי לא חיפשתי עבודה כמו אדם מבוגר. כל החיים שלי עד היום היו סוג של מומנטום אחד ארוך ויחסית פסיבי. אין לי זוגיות. התחביבים שלי הם דברים כמו לראות סרטים ולשחק משחקי קופסה. אני נשען על אמא שלי מתי שרק אפשר. אני מרגיש עדיין לגמרי כמו ילד איפשהו עמוק בפנים.

לעומת זאת, מצד שני... טוב, התקנתי בידה באסלה שלי בדירה! \(= היש יותר בוגר מזה?? סתם סתם. אני אדם משכיל וחכם עם לא מעט ניסיון בכמה וכמה תחומים בחיים שלו. אני מלא אהבה ואכפתיות ומת כבר להקים משפחה. לאחרונה התחלתי להראות אחריות רצינית בתחומים שחשובים לי. הערכים שלי לחיים האלו כבר די מבוססים וברורים לי.

סתם. זה הרגיש מוזר להסתכל על עצמי ולחשוב... מה אחרים רואים כשהם מסתכלים עלי היום? כלומר, לפני שאני מתחיל להתפדח ולעשות קולות של פוקימונים. איך אחרים רואים אותי? גבר מרשים עם נוכחות? כי מצד אחד זה בהחלט נראה ככה, ומצד שני יש כזה ניגוד מול התחושה הפנימית שלי...

לא יודע. סתם רציתי לכתוב על זה.

מרגיש לי כאילו משהו בוגר מתחיל לחלחל פנימה. כן, מבחוץ פנימה. לא הפוך.

לא יודע. אולי סתם בא לי לכתוב פוסט שאני מרגיש חתיכול ^^

יאללה, 2018, עיצוב קצת חדש, מראה גברי סקסי, בידה שקצת משפריץ לכיוונים אקראיים כי קניתי אחד זול מסין כי אין לי עבודה ואין לי כסף.

בואו נראה לאן כל זה מוביל! (מעבר ללחיי תחת רטובות מדי)

אה כן ואני מנסה גם להתחיל לכתוב פוסטים קצרים וקריאים יותר. כל המוות הזה של ישראבלוג עשה לי התעוררות אישית. יש מצב שהמוזה שלי נקרופילית. זה בכלל לא יפתיע אותי.

אוהב,

פילו