עברתי על כמה תמונות מהשנתיים האחרונות כרגע מתוך כוונה לסובב את התמונות שצריך ב-90 מעלות כי אני פסיכופאט שחייב שהכל יהיה נכון (או לפחות מסובב ב-90 מעלות).
באופן כללי אני לא רואה את עצמי כבנאדם מדהים ביופיו (החיצוני, אהמ (=0 ), או כבנאדם עם יותר מדי תמונות יפות או כישרון מיוחד לצילום, אבל כמו כולם גם לי יש את הפוקסים שלי...
נתקלתי בתהליך בשתי תמונות שממש אהבתי. שתיהן משנה שעברה, כשלנתי במעונות הסטודנטים של כפר הסטודנטים ועוד היו לי ראסטות.
בלי יותר מדי מילים, למרות שכבר זה יותר מדי מילים ויש אנשים שאפילו לא כותבים כלום ורק מפרסמים תמונות אלוהי הופ! קטנטנים סטארט-אפ אתר שכולו מוקדש להעלאה של תמונות! D=
...
כן.
אז...:
לא יודע למה, אבל אני מרשה לעצמי באמת להתגעגע לתקופה ולמראה שהיו לי עם הראסטות האלה.
מבחינתי אפילו הייתי בדרך לשם חזרה עד שהוחלט פה אחד על ידיי כולם שאני צריך להסתפר דחוף... לעזאזל עם שלב הביניים המזעזע הזה של השיער הרוסי מצ'רנוביל.
איפשהו אני מרגיש שהמראה הזה באמת התאים למי שאני ומה שאני מבפנים (כן יותם, מלוכלך ומכוער ומגעיל)
אולי בגלל זה הן היו טבעיות, מי יודע...
בכל מקרה, את השקית ליד המיטה שמכילה אותן אני עדיין לא מוכן לפתוח. אם להגיד את האמת, נראה לי שאני קצת מפחד \=
אז, אההה... מבטיח לשפוך שמפניה פעם הבאה שתהיה לי? *רעש נהמות ותזוזות מכיוון השקית*
מעבר לזה, ביומיים האחרונים אכלתי שלוש פעמים במסעדות. לא יודע מה זה אומר עלי... כנראה שאני רענניסט צפונבון. אפילו שזה היה בסגולה. שזה... אממ, שם רחוק מאחורייכם! (?)
וביום שני בערב יותם ואני מופיעים בדאונינג. תהיו שם ותהיו מוכנים, כי זה הולך להיות מופע ברמה של איימקס עם איך שאני מתכנן לצעוק \ לשיר שם, ועם כמות הרוק שככל הנראה תעוף על מי שיהיה קרוב מספיק. נוסטלגיה מטורפת לחובבי השלב שבו הכלב מתעטש באטרקציה של דיסני.
אני רעב ואני רוצה לכתוב פוסט על הכמה ימים האחרונים.
מה לעשות, איי?
איחולי "אם הייתה לי מכונת זמן הייתי אומר ליוצרים של שודדי הקאריביים להפסיק אחרי הסרט הראשון" ואהבה חד שנתית של יהודים,
פילו.
לילה...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
