הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

כי באמת לא בא לי לסיים את השנה האזרחית הזאת ברצף הפוסטים הקודמים שקשורים למוות של סבתא שלי...

לאחרונה החלטתי שאני חייב למצוא חברים חדשים

חברים טובים חדשים, ליתר דיוק. אנשים שאני אוכל להסתובב איתם ושיהיו באותו ראש כמו שלי ונהיה סחבקים ואם נשים את הבולבולים שלנו אחד על הפנים של השני זה יהיה בקטע מצחיק ובכלל לא גיי.

אני זוכר איך תמיד קינאתי בכל האנשים האלה שיש להם מיליון חברים טובים וחמולות כאלה ככה שתמיד יש להם לאן לצאת ומה לעשות והם תמיד נהנים מהחיים. אז בזמן האחרון, אני יוצא מהשיריון (כבוד לחיל שאני משרת בו שמורכב מ-99% אהבלים) הרבה יותר משהייתי יוצא עד היום. (דוגמא טובה לכמה אהבלים יש בחיל שלי - בקריאה שנייה נזכרתי שאני בחיל חימוש, לא בחיל השיריון)

אתמול לדוגמא יצאתי לחגוג בת"א עם חבר'ה מהצבא שזה משהו שעוד לא עשיתי עד היום. סיפור מצחיק, גיליתי שיש שני פאבים בת"א שקוראים להם Friends. סיפור לא מצחיק, גיליתי שהמרחק ביניהם בהליכה ברגל הוא חצי שעה. בכל מקרה הגעתי לשם והיה ופתאום מהצד קפצה עלי מישהי חמודה שהייתה איתי בבה"ד 1 ואמרה לי שלום. היה ממש נחמד לראות אותה. גורביצ'ית שכזאת.

להיום לסילבסטר לא ממש היו לי תוכניות, למרות שהצלחתי למשוך בכמה חוטים ולעשות למישהו poke מספיק חזק עד שהוזמנתי למסיבה אקסקלוסיבית. פתאום ראיתי שהוזמנתי גם בפייסבוק לאירוע יומולדת+מסיבת סילבסטר של מישהי חמודה אחרת שהייתה איתי בבה"ד 1 וממש הסתדרנו טוב. בדקתי את מי עוד היא הזמינה מהפלוגה ומסתבר שרק אותי. זה החמיא לי מאוד.

ואז עשיתי רגע חושבים עם עצמי על השנה האחרונה. שנה שחצי ממנה הוקדש לקורס הקצינים, והחצי השני הוא פאזי משהו כמו מרבית החיים שלי. בכל מסלול הקצונה הכרתי המון אנשים. לפני שבוע מישהו מהצוות שלי מבה"ד 1 התקשר סתם ככה. הוא יוצא עם המפקדת שהייתה לנו, גם היא מאמי לא קטנה (דווקא כן קטנה, מאוד, ותימניה, אבל מאמי מכאן עד מאמי-לנד). המפקדת הפצירה בי לדבר איתה יותר.

אני נזכר עכשיו גם בכל החבר'ה המאגניבים מחיל הים שיצא לי להכיר ובשלושה-ארבעה אנשים שאהבתי בהשלמה. אחד מחיל הים קיבל שחפת ממישהו אחר. סיפור מצחיק.

ופתאום, הולי פאקינג שיט. מה זו ההבנה הזאת שמצאתי בכיסי המטאפורי?

בשנה האחרונה הכרתי כל כך הרבה אנשים חדשים שאני ממש מחבב, בעיקר בחוויה המדהימה שהיא בה"ד 1. עקרונית אני מכיר עכשיו מישהו בערך בכל מקום בארץ, וכבר יצא לי להיתקל באנשים אהובים במקומות הכי לא קשורים בעולם. יש לי בעיה מאסיבית עם לזכור שמות, ורק לאחרונה יוצא שהיא מביכה אותי הרבה.

אני מתבכיין שאני צריך להכיר אנשים חדשים, אבל אני מכיר כל כך הרבה שאני סתם יוצא אהבל. צריך רק לדעת לשמור על קשר.

אז כמו שכתבתי בפייסבוק (כי יש גבול לכמה יצירתי ומקורי אני יכול להיות): הגעתי למסקנה שיש הרבה מאוד אנשים יחסית חדשים בחיים שלי שאני מכיר ואוהב ורוצה לאחל להם שנה אזרחית חדשה טובה.

אז כל החבר'ה מההכנה, ומבה"ד 1, ומההשלמה, ומהבסיס, ומהתיכון, ומהחיים האקראיים, ומהאינטרנט ובעיקר החברים הטובים והמשפחה - שתהיה שנה מאושרת!!!

אוהב המון. אני במצב ריגשי כזה.

יאללה, בואו נצא ליהנות. איפה הכובע שלי שנראה כמו בולבול?

פילו האחרון של 2010