לפי כל כותרות העיתונים , המשט הבא קורם עור וגידים בשעות אלו ממש , ועומד לצאת לדרך , כאשר כל הכותרות עוסקות בלוחמה פסיכולוגית של הצד שנגד בעיקר - כוונות להרוג את חיילי צה"ל , שימוש בחומרי לכימה כימיים , זהות משתתפים מעשרות מדינות והשתתפות גם של ארגונים קיצוניים ( כמו ה IHH הטורקי למשל שנענה לכאורה לדרישת ממשלת טורקיה )

בקיצור - התמונה קודרת מאד, וגם כשידוע לי כי אנו נערכים היטב הפעם מול כל התרחישים הללו -טוב לא ייצא מכך גם הפעם, אפילו כבר ידוע לכל כי אנו פועלים ע"פ הדין הבינלאומי ( תוצאות חקירת האו"ם בנושא המשט הקודם העומדות להתפרסם , ויחד עם נושא יחסי טורקיה-סוריה המתדרדרים וגורמים איזוריים נוספים , הם הדוחפים להפשרה כעת ביחסי טורקיה-ישראל ).

המצב הזה, שלדעת הכל, הוא פרובוקציה לכל דבר וקריאת תגר על החוק, הוא מצב שאין אנחנו , כמדינה ריבונית, יכולים לקבל אותו - גם לו לא היו אלטרנטיבות להעברת סחורות או אנשים לעזה - ויש כאלו בשפע , ולא רק דרך נמל אשדוד והמעברים שלנו , אך יותר מכל, מסמל המצב את פשיטת הרגל של מדינות הלאום , המוסר הכפול בפוליטיקה ואת עליית האנרכיסטים באשר הם , וידינו , גם כלפי המשתתפים ממדינות ידידותיות, נראה כי קצרות מלהושיע - וכך גם המדינות הללו.

מצער לראות כי החופש במדינות הדמוקרטיות מנוצל לא פעם לרעה ע"י גורמים שונים, בעוד במדינות שאינן דמוקרטיות ינצל השלטון את כוחו בצורה ברוטלית ע"מ לחזק את שלטונו בכל מחיר , מזוויע ככל שיהיה - כן, גם פה יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא את שביל הזהב , ואני מניח שהיתה בנושא גם פנייה לאותן מדינות ידידותיות שכל מה שיכלו לעשות הוא להוציא המלצה רפה לאזרחיהן שלא להשתתף במשט המהווה פרובוקציה קשה...

וכשאני עוסק בשאלות שכאלו, לא נותר לי לקוות כי ניני נינינו יוכלו להתלבט אך ורק, כבני כוכב אחד שמשאביו מוגבלים מאד, על הדרך הנכונה ביותר לחיות בו, ללא הבדל לאום, דת, מין, צבע, משאבים ואזור גיאוגרפי תחת הנהגה עולמית ולא מדינתית - אולי אפשר לשייך מחשבה זו לשעה המוקדמת בה נכתב הפוסט, לנאיביות נוזרה ולמחלת השפעת ממנה מחלים כותב שורות אלו...

אסיים באימרת היום:

"חיה חיים סוערים, מות צעיר והשאר גוויה יפה" ( ויליאר מוטלי )