הידיעה על המשך קיומו של ישראבלוג ( לפחות בשלב הזה ) שימחה אותי עד מאד .
האכסניה המיוחדת הזו מארחת אותי כבר כמעט 9 שנים , ואהובה עליי כשם שאנשים נוסטלגיים נקשרים למקומות וחפצים שאין בהם ערך לכאורה , אך אוצרים בתוכם רגש , חוכמה , אהבה , זכרונות וחברות - זו המהות של ישראבלוג עבורי , וכפי שכבר ציינתי , אינני מעוניין בשום פלטפורמה אחרת - זאת עוצבה בדמותי ואני בדמותה...
אותה אכסניה היא עבורי ועבור חברים רבים כאן , הנמצאים כאן , איתנו , יחד ולחוד , שורשים לעבר ופתח לעתיד מעניין ומאתגר...
הצעתי ואני עדיין מציע סיוע להנהלת הבלוג ולטליק את סיועי ככל שנדרש ויידרש , ואני מקווה לפחות ל 7 שנים טובות נוספות עם החברים והמקום היפה הזה - "אוהב להיות בבית" , שירו של אריק אינשטיין ( עדיין מוזר לי להוסיף את הסיומית ז"ל המתבקשת ) משקף היטב את הרגשתי...
אוהב להיות בבית - אריק אינשטיין
מילים: אריק אינשטיין , לחן: מיקי גבריאלוב
יש אנשים שמטפסים על הרים
יש אנשים שצונחים מגבהים
יש אנשים שרוכבים על סוסים
ויש כאלה שגומאים מרחקים
אבל אני אוהב להיות בבית
עם התה והלימון והספרים הישנים
כן, אני אוהב להיות בבית
עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים
אוהב להיות בבית
יש אנשים שצדים נמרים
יש אנשים שדולים פנינים
יש אנשים שבונים מגדלים
ויש כאלה שצמים חודשים
אבל אני...
יש אנשים שתמיד מחפשים
יש אנשים שתמיד מגלים
יש אנשים שהולכים בגדול
לא מוותרים ורוצים את הכל
אבל אני...
אאחל שבת אור לכל שבעת קוראיי.

אסיים באימרת השבוע:
"ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים; השנייה היא כנפיים" ( הודינג קרטר ג'וניור )