אם אפשר לקרוא לזה ככה ..
בכל אופן מאותו פוסט האחרון רוב הזמן דווקא הייתי בבית ולא בצבא . ובבית משום מה , לא יודעת איך - יותר קשה לשמור .. הפיתויים יותר גדולים .
בכל אופן .. אז היה סופש אחד שחגגנו לאבא שלי יום הולדת במסעדה . ואי אפשר שלא לאכול מתחת לעיניהם הבוחנות של אבא שלי ושל הבת זוג שלו (פסיכולגית שקולטת כל דבר שקצת לא כשורה ) וכעיקרון באותו סופש אכלתי .דיי הרבה. אומנם לא בלסתי כמו בהמה אבל לא בדיוק הגבלתי את עצמי עם מאכלים דיאטתיים . והפלא ופלא . העלתי ב3 ימים רק 100 גרם .
לא זוכרת כבר את השתלשלות האירועים והזמן כי דיי הרבה זמן לא כתבתי ... אבל פשוט היה שבוע שלא שמתי על הקטע של האוכל.
זתומרת כן ספרתי קלוריות והכל ,אפילו אם אני אוכלת דברים עתירי קלוריות כי זה פשוט משהו שתמיד ישאר תבוע בי.
אבל עלתה בי מחשבה (שוב) של "אולי לא ? בשביל מה זה טוב ? " "שוב יפסק לי המחזור ... שוב ינשור לי השיער. אולי אני לא אוכל להביא ילדים " בלה בלה בלה .
ואכלתי דיי רגיל .. לא דחפתי ממתקים כל היום ומקדונלדסים (טוב , חוץ מארוחה אחת ) ובמבות וכאלה כל שעות היממה אבל אכלתי רגיל לחלוטין .
ולא עליתי בכלל .
אבל לא רוצה להשאר במצב של לא להעלות... אני רוצה לרדת .
וכל השבוע או השבועיים האלו גלשתי באופן יומיומי בבלוגים פה ...
רואה טינספו ללא סוף . קוראת פוסטים איך מתקדם לכן..איך הולך והכל . וזה החזיר בי את המוטיבציה לגמריי .
זה גרם לי כל כך לרצות את זה שוב .
את הרזון הזה.
את השלמות הזו !
לא מבינה איך נפלתי למחשבות האלו של אולי לוותר . בשבילי זה לוותר על חלום . שאיפה . רצון .
מה חשבתי לעצמי לעזאזל .?!
טוב , זה לא שהעלתי או משהו (ככה אני חושבת ומקווה לפחות כי שיצאתי מהבית ביום שבת הייתי 64.3)
אבל חוזרת לתלם ! (-:
אם היא יכולה .... למה אנחנו לא ?
(אגב , מה אתן אומרות על לקסעדין ? רק בסופ"ש )..
בכל אופן .... שיהיה לילה טוב ובהצלחה לנו ! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Want to be thin . forever