קודם כל הודעה. אסיים לבקר את כל מי שבממתינים, ואז אני מוחקת את הבלוג. זה יקח זמן. בכל מקרה, עד הפוסט הבא, אפשר להזמין ביקורת. לאחריו - הרשימה נסגרת. לתמיד.
הפעם ל-ל. וחברים מהבלוג Tried And True (אני לא חושבת שצריך A גדולה במלה and. זו מלת קישור)
רושם ראשוני: נראה טוב אבל דכאוני במקצת.
לוסי כותבת בעיקר רגשות ואהבה, בכישרון כתיבה בולט.
יש משהו נוגע ללב בכתיבה שלך, קצת מדכא - אני לא יודעת למה. אולי זו התפאורה, העיצוב של הבלוג. אולי זה משהו אחר בבחירת המלים, למרות שלא כתבת משהו עצוב באמת. אני אוהבת לקרוא על אהבה, וזה ה-בלוג למי שאוהב לקרוא על אהבה.
הקריאה אצלך מעניינת, גם בתוכן שמעבר לנושאי ג'וני. הפוסטים הקצרים מעוררים תהיות, אבל גם מרגיזים - למה את מתכוונת? מה את מנסה להסביר בכך? נאלצתי לנבור בתגובות כדי להבין. חבל להתיש כך את הקוראים - לרוב פשוט ידלגו וימשיכו הלאה.
נהניתי לקרוא אצלך, חבל שאת מוחקת פוסטים (אבל אם את שרה תוך כדי "טרילילי למחוק למחוק" אז זה פחות נורא ;) ), את כותבת טוב. די מאכזב לדעת שנעלמו שם פוסטים.
אגב, האיפוק של ג'וני והתייחסותו המלאה לרצונך בנוגע למגע, מרשים מאד. מי יתן וכל הגברים יהיו כך. אבל אם הוא מסומם, אני באמת לא יודעת מה עדיף לעשות בקשר אליו. איזה מזל שאני לא על תקן פסיכולוגית כאן... (כן, אני יודעת שלקחתי על עצמי את התפקיד הזה בביקורות הקודמות. הס.)
אין לי עוד הרבה מה לומר, אין לי עוד הערות - יש לך בלוג טוב ומהנה. מהסוג שאין הרבה בישרא-בלוג. מהסוג שמרגיש אמיתי, עם כתיבה שמגיעה הישר מהלב.
אגב, טיפוסי ארבע זה אחלה. גם אני טיפוס ארבע מובהק. מסתדרים, נו *אנחה עמוקה על חוסר המשמעות הקיומית ביקום*
לפני שאתם מזמינים ביקורת אנא קראו את הפוסט המקושר בראש הרשימות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
