לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

להישאר חיים בחיים


חיפוש עצמי בלא הפסק והתמודדות יומית עם הקשיים שבדרך. החשש הגדול ביותר שלי הוא להיכשל. זהו תיאור לחיים לא מושלמים.

Avatarכינוי: 

בן: 39

ICQ: 200041821 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

דווקא כשחשבתי להרים ידיים.


 

יש דברים בחיים שפשוט לא בוחרים.

כשאנחנו קמים בבוקר לפעמים אנחנו לא מתארים לעצמינו איזה יום זה הולך להיות ...

 

זה המקרה במקרה שלי.

 

יופ בהיר אחד אני מתעורר ולא יודע איך הגעתי למצב שאני נמצא בו, בן 22 בלי חברה, לא מסופק מעבודה, חובות

הרבה מעל והרבה מעבר למה שאני יכול לעמוד בו. חברים נמצאים שם רק לעיתים ואי אפשר לקרוא לזה תקופות כי אפילו זה לא קורה בתדירות מסויימת.

 

אז הנה אני, פוקח עיניים ושותק. חושב אם ללכת להכין כוס קפה רו להתהפך ולהמשיך לישון, אולי כשאני התעורר בפעם הבאה הדברים יהיו שונים וכל זה רק חלום אחד רע שייעלם ויתפוגג כענן אחרי הסהרה.

לא, אני לא באמת כל כך תמים, אני הבאתי את עצמי למצב הזה אז עכשיו אני אחראי על לצאת מזה.

 

והנה, אני קם והולך למטבח .... 2 קפה שיהיה חזק, 2 סוכרבשביל המרץ, קצת חלב ושישאר טעם של עוד .... לעולם לא נמאס עליי הטעם של הקפה.

 

דברים קורים כל יום שאנחנו אפילו לא שמים לב ובדיעבד חושבים "הנה, זה היה הרע ששינה את החיים שלי"

וזה מה שקרה לי, בדיוק אז בין ההתעוררות מהחלומות וחזרה למציאות לבין אותו מצב רוח עגום ומחשבה שעוד יום מתחיל ואיתו יבואו הצרות והבעיות שמהן אין מנוס.

 

אבל לא, איכשהו המצב רוח משתנה, החיוך עולה ובלגימה הראשונה עוד לפני שהמשקה נגע בשפתיי, בדיוק כשהריח של הפולים שנקטשו וכעת מחממים את הכוס הצהובה שלי ועולים בהדים אני מגיע להחלטה שתשנה את מהלך חיי בעתיד הקרוב ואולי אף רחוק.

 

כל יום אנחנו מקבלים החלטות גורליות, אנחנו לא יודעים אם הדברים שאנחנו עושים יהיו משמעותיים לתווך הרחוק אבל מה שבטוח, הדברים הללו חייבים להיעשות כי אחרת נצטער כל החיים על כך שלא ניצלנו הזדמנויות.

זאת אחת הסיבות למעשה שאני בחרתי לעשות צעד דרסטי כל כך ופשוט לעקור גם אם זה לתקופה מוגבלת (תמיד חייבים שישאר טעם של עוד).

 

אז הנה, שנה אני הייתי עובד מסור, עשיתי כל מה שניתן היה לעשות והדברים לא בדיוק התגלגלו לטובה. אבל לא נורא, אני דווקא מאמין שמה שקורה, קורה לטובה ואם לא לטובה אז זה בכל מקרה קורה ועדיף להפיק מזה את המיטב.

כך או כך, אנחנו אף פעם לא נוכל לחמוק מאותם הדברים שמסקרנים אותנו ומושכים אותנו בכוח לא נודע, בצורה לא מובנת ולא ניתנת לתיאור.

 

לפני כמה ימים אני החלטתי שאני אלך לקבל ברכה של רב. התחושה הייתה מדהימה.

ביקרתי אצלו ובאמת, עם כל מה כמה שחשבתי זה שיפר את ההרגשה פלאים.

 

היום, אחרי זמן מה שאני מתמודד עם עצמי, אני גאה להגיד "אני נלחמתי בשדים שלי וניצחתי !"

נכתב על ידי , 11/6/2008 05:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נמשושית ב-11/6/2008 06:44
 





5,049
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpum8a אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pum8a ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)