מחפש מברג פנוי להברגה

משהו מוזר עובר עלי בזמן האחרון. איכשהו מאז תחילת הסימסטר, הכל לא במקום. למדתי חודש, יצאתי לחופשת פסח של שבועיים, שבוע לימודים ושבוע חופש של יום העצמאות. מה שהביא אותי למרחק שבוע ממבחני האמצע עם תחושה שלא ממש התחיל הלימודים הרציניים עדיין. קצת שאננות, שום דבר שאיזה נכשל או שניים לא יתקנו.

מעבר לזה, חלמתי חלום, שבו אני משתמש במסור החשמלי החדש לגדר החיה. המסור שאבא עדיין לא קנה במציאות, אבל אני מנסה לשכנע אותו. אני עומד ליד שיח הבוגנבילה האיום, זה שיש לי איתו יחסי אהבה-שנאה ארוכי שנים, מחייך ברשעות ומתחיל לחתוך בגובה החזה. אבל במקום שהשיח יקצץ, אני מציץ למעלה ורואה מגדל של בוגנבילה. גבוה ככל שהעין רואה. ככל שאני מתאמץ יותר לחתוך את השיח בגובה החזה ככה הוא נראה לי רק גדל וגובהה.

אז פרויד, מה אתה פאקינג אומר על זה?!

חוץ מזה, עם כל הזמן הזה שאני לא בדירה, פתחתי תחרות חדשה לראות כמה זמן אני מסוגל לחיות בלי שום אוכל בדירה. בין פיצות, המבורגריות, קפטריות ובעיקר התעלקות על חברים שיאכילו אותי, הלך די טוב. אתמול נכנעתי והצטיידתי בכל טוב וטוב. אבל שניה לפני, הייתי חייב לצלם את המקרר בדירה. ב2 המדפים העליונים אפשר לראות 2 שותפות שאוכלות בריא עם ירקות, יוגרטים, קינואה סילאן ושות'. ובמדף השלישי ניתן לראות את המדף שלי, שחוץ מיין ובירה, שאין כמובן לזלזל בחשיבות שלהם לדיאטה, יש זיתים בני שלושה שבועות, חומוס פג תוקף בלי פיתה וזוג אבוקדואים שכל כך פגועי קור שיכלתי להביא אותם לקורס "איחסון ירקות ופירות" שלי בתור עבודת בית.

רק טוב לכולם...