קודם כל אחרי כל האפיזודה של פיצה מטר בפוסט הקודם. קרה שהיתי חייב להשלים את החסך בפיצה טובה. מה זה אומר להשלים את החסך? כשעשיתי תורנות בבסיס בליל חמישי, עשיתי עיקוף לא קטן בדרך רק כדי לעבור ליד פיצה. אחרי פיצרייה או שניים שהיו סגורות בצהרים מצאתי פיצה (משולש ראשון).
הגעתי לתורנות, עבדתי קצת, אכלתי ארוחת ערב בחדר אוכל. בערב הקצין התורן למחלקה שלי ואומר שהוא והחמ"ל מזמינים פיצה, אם אני גם רוצה. אכלתי פיצה רק לפני כמה שעות ואכלתי בחדר אוכל לפני שעה וחצי. אבל, זה לא יעצור אותי מלאכול עוד פיצה. אז הזמנו לש.ג. ואכלתי עוד שני משולשים (שני ושלישי). אומנם הייתי כבר מפוצץ אך תאוותי לפיצה לא נרגעה!
בערב, אני מקבל שיחה מאימא. היא רוצה לוודאות שהגעתי לבסיס ושהכול בסדר (הסיפור עם הבחור החטוף מנצרת מלחיץ אותה). ואז היא שואלת מה אני מתכנן ליומיים חופש שלקחתי. ואי, שכחתי לגמרי, קבעתי בתחילת השבוע עם המפקד שאני לוקח את יום ראשון ושני חופש מהרגילה שיש לי. שכחתי לגמרי, נראה לי שגם הוא שכח. יש גם משהו קריטי שאני חייב לעשות בראשון על הבוקר. רק שלא יקפיצו אותי בגלל זה.
ישנתי, קמתי, עזבתי את הבסיס ונסעתי לקריה. עשיתי את העבודה שהייתי חייב לעשות ליום ראשון באיזה רבע שעה (מדהים כמה מהר אפשר לעבוד כשרוצים לנסוע הביתה) ורשמתי למפקד פתק תזכורת על היום חופש.
בערב הלכתי למסיבה/על האש שחבר שלי ארגן בביתו ברשפון. לאף אחד לא היה כוח להכין את הבשר, לנרגילה היה טעם של פחם והיו בערך שתי בנות (עם חברים שלהן). אבל היה מצחיק, יעל בר זוהר גרה כמה בתים ממנו והיא בדיוק יצאה למכונית אז משהו הלך אליה והזמין אותה אלינו, היא סירבה בנימוס. אבל איזה כלי הבחור!
אחרי איזה שעה וחצי בא לאסוף אותי צהובי. קבעתי שאני הולך איתו לרוקי. אמנם קבענו ללכת לפני שלושה שבועות אבל רק אחר הצהרים חשבנו להזמין כרטיס. מסתבר שכולם מזמינים כמה ימים מראש לפחות. התייעצתי עם אנדי, שהיא חברה בקאסט שהופיע באותה לילה. היא אמרה שתמיד אפשר להשיג כרטיסים. פשוט לבקש ממשהו שם שאולי הזמין יותר מידי או משהו. שמתי לב, שיש עוד בחור שדיבר איתה על ללכת לרוקי, אדרוקן. אבל כשנכנסתי לבלוג שלו ראיתי שהוא כתב שהוא לא הולך בסוף.
אז אני חושב: רק רגע, אז לאדרוקן יש כרטיסים מוזמנים, הוא לא הולך ואז שמעתי את אנדי אומרת במוחי "פשוט תבקש" (טוב לא באמת שמעתי אותה אומרת, אבל היא כתבה). שלחתי לו הסבר על מצבי, בקשה לקבל את ההזמנה ומספר הנייד שלי בשביל שישלח לי SMS. אני הלכתי להתקלח לפני המסיבה. ברגע שאני יוצא מהמקלחת אני שומע את הנייד מצלצל. אני שם תחתונים ורץ בבית חצי ערום ומטפטף לחדר.
אני עונה למספר לא מוכר. בחור עם קול לא מוכר שואל אותי:
"שלום, הגעתי ל.... . לנו.... איך קוראים לו"
- "למי רצית להגיע?"
- "לא יודע, טוב לא משנה."
- "לא, חכה! זה אדרוקן?"
- "כן"
אחרי שמסרתי לו שמי המלא הוא התרצה והסכים לגלות לי את שמו המלא (שמור בערכת ולא יוצא אפילו בעינויים) ואם זה השגתי כרטיסים. בחור חמוד ומתוק. תודה לך אדרוקן!
בכל מקרה, אז צהובי אסף אותי שמח קלות מכמה בירות מהמסיבה. הגענו לקולנוע כוכב ברמת השרון. נעמדנו בתור עם כל הפריקים/ילדים טובים רמת השרון (אז מה אם הם אונסים בחורות בתיכון אלון) בני 16. ציירנו על המצח V (virgin = פעם ראשונה ברוקי) וציירו לי כוכב על העין. השגנו את הכרטיסים של אדרוקן ונכנסנו.
זה פריק שאו לא קטן, בחורים בלבוש אישה, בחורות בלי חולצה ומכנסים, בחורה קרחת ובחורים בשחור עם ניטים. אז מה אני חושב? אני עדיין לא בטוח.
קודם כל, אנדי (זה די מפתיע שגם אנשים שם קוראים לה אנדי ולא השם האמיתי) שווה במציאות לפחות כמו בתמונה, אם לא יותר (וגם רוקדת מצוין). במיוחד בקטע-א-סטייל כרסטינה אגילרה dirty ! או, אם היא לא הייתה בת 15, הייתי עושה לה פרו, אם אתם מבינים למה אני מתכוון... (כמו שפיסטוק אומר)
הקטעים לפני המופע הם בדיחות אישיות של הקליקה ולא אומרות לי שום דבר. המופע עצמו הוא show לא קטן ונחמד שכולם שרים ומגיבים לסרט עצמו אבל אי אפשר להבין מה הולך בסרט ואני שלא ראיתי את הסרט אף פעם לא ממש הבנתי את הרוב. לכן אני מוריד עכשיו את הסרט כדי שאוכל להבין מה הולך בכלל בסרט.
עידכון 28/7: חבר שלי הזכיר לי שאנחנו הולכים לבננה ביץ ביום חמישי לסינמה חוף. יקרינו שם בחינם על מסך ענק את גריז ואז את מופע האימיים של רוקי. בקיצור, אני אראה שם במקום במחשב. כולם מוזמנים לבוא !
לפחות הבנתי שרוקי זה לא הגיבור כמו שכולם חושבים אלא היצור שיצרו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
