מחפש מברג פנוי להברגה

נראה כאילו אתה לא יכול להיות מאושר אלא אם כן אתה מעוסק עשרים שעות ביום. קצת עובד, הרבה נהנה, לא נח ובאופן כללי מרוצה. נמצא בבריחה, לא נותן לעצמך שנייה לעצור לחשוב מה אתה עושה, נהנה מהרגע. אבל אתה מחזיק ככה כמה ימים עד שאתה מתמוטט. בעיקר פיזית אבל גם נפשית. אתה מקבל סחרחורת, בחילה, עייפות כללית ודיכאון.

אז אתה נח, ישן בקלות איזה 12-13 שעות. קם ומרגיש יותר חרא ממקודם. הרי בזבזת סתם יותר מחצי מהיום ואתה עדיין מרגיש רע, עדיין רוצה לברוח ולישון. תחושת הריקנות עוטפת אותך.

אתה מבין שנגמר כל הסוף שבוע, ישנת לפחות 12 שעות בכל יום שהיה בו ואפילו לא היית עייף. היית בכנס משתחררים ופגשת עשרות אנשים, חייכת, לחצת ידיים ואפילו חיבקת אדם או שתיים אבל הרגשת כל כך בודד. אלו לא באמת אנשים שקרובים אלך, לא אכפת להם ממך חוץ מסמול טוק קצר להעביר את הזמן. הם אף פעם לא יתקשרו אליך אלא אם כן יצטרכו טובה וזה עצוב. הרי חזרת הביתה מהכנס ביום חמישי לבד, ראית סרטים לבד, ישנת לבד וכמעט ולא יצאת מהבית עד עכשיו. אתה מתחיל לחשוב על כמה ריקניים ובודדים החיים שלך עד שאתה קולט שהנייד שלך לא צלצל כל סוף השבוע. מאז יום חמישי אף אחד חוץ מהמשפחה לא התקשר אליך. היו כמה פעמים שהרמקולים התחילו להרעיש, חשבת שמישהו חושב אליך, קמת מהמיטה והלכת לנייד, אבל לא. סתם חשמל סטטי, עושה רושם שחשמל סטטי הוא חברך היחיד. עכשיו אתה באמת עצוב.

השבוע היה חג השמש, היום הארוך בשנה, הייתה לכם מסורת קטנה של ללכת לים בחג עד לשקיעה בשמונה וחצי בערב. כנראה שהמסורת היא רק בראש שלך, אף אחד לא יכל לבוא. יותר נכון לא רצה לבוא. אז מה שכבר אין לאנשים חופש גדול?! אם הם היו רוצים הם היו יכולים לטרוח ולהגיע. אבל לפחות הלכת לבד. אבל אם כבר הכרת בעובדה שאתה לבד אז למה לא הלכת לפי האמוציות ונסעת לטקס במצוק ארבל? יכל להיות מצחיק! אולי הפגאנים זרקו בתולות מהמצוק בזריחה. אתה סתם מבטיח דברים ובסוף לא עושה כלום עם עצמך.

ומה יהיה עוד פחות מחודש שאתה יוצא לחופשת שחרור. אפילו לקום בבוקר לפגוש אנשים אתה לא תהיה חייב. אתה סתם תשכב כל היום על הגב במיטה הזוגית החדשה שההורים קנו לך ליום הולדת ותבהה בתקרה. כן, המיטה החדשה, זאת עם המצעים האדומים הכפולים, זאת שלא חנכת. שאתה יודע שיעבור הרבה מאוד זמן עד שתחנוך, כי הרי מי שמה זין אליך (או שתתן לך לשים זין עליה). לא שזה עוזר שאתה מתחיל עם בחורה אחת פעם בחודשיים. אתה כזה עלוב!

- שתוק!

- אתה תחזור מהבקו"ם, תשכב על הגב במיטה הכפולה, תסכל למעלה, תחשוב על כמה שהחיים פתוחים בפניך לעשות כל מה שאתה רוצה, זה הזמן ומקום להגשים את החלומות. תסיט את המבט מהתקרה לטלוויזיה, תעשה ביד, תחזיר את המבט לתקרה ותנסה להבין למה אתה מבזבז את התקופה היפה בחייך. בסוף תחליט שחייבים להתחיל לחיות, אבל עוד מעט כי כרגע יש טריוויה בגרמנית בטלוויזיה או שחם בחוץ או שאין מי שיבוא איתך או סתם איזשהו תירוץ עלוב שירשה לעצמך להמשיך לשכב בלי לעשות כלום.

- שתוק! אמרתי לך לשתוק!

- זה התשובה הכי טובה שלך?! יושב ליד המחשב בתחתונים במוצאי שבת באחת בלילה ומרחם על עצמך? אתה גם בטח בסוף לא תפרסם את זה! הרי אתה מפחד שאנשים יחשבו שאתה מסכן ועלוב!

- באמת רוצה להתערב?! הנה אני לוחץ שמור! יא שמוק! אולי לאנשים חיים אני לא מעיז להתבכיין, אבל לאנשים באינטרנט - שיחשבו מה שיחשבו...

תזכורת לעצמי: להדפיס על דף בגודל גיליון בגודל A0 ולתלות על התיקרה. כל פעם על הגב אני אקרא את נקודת השפל שלי. אולי זה ידחוף אותי.