אולי לא באמת מצחיק אבל הרגשת החרא שהייתה ביום שבת בערב ויצרה את הפוסט הקודם נעלמה לה באותה מהירות שבה היא הופיעה. אולי ההרגשה נעלמה, אבל הפוסט לא. החלטה שלי מלפני הרבה זמן שאני לא מוחק שום דבר בבלוג. ייצוג אמיתי לטוב ולרע כמו בחיים. אז מה שקרה בעצם שביום ראשון, בזמן שהרגשתי בכלל לא רע, אולי אפילו הייתי מתפרע ואומר שהרגשתי סבבה, אנשים באותו הזמן קראו וניסו לעזור לי נגד הרגשת החרא.
אז קודם כל תודה רבה! באמת! אבל אני כרגע לא מרגיש ככה, אין צורך. נסו בסוף השבוע הבא, הוא בטח יהיה בבית עד אז, הדיכאון כמובן. אם לא אני נותן לו עד השחרור, עד אז הוא בטח יקפוץ לביקור, כמו חבר נאמן שלא צריך הזמנה או התראה בשביל להגיע, הוא פשוט מופיע יום אחד בדלת שלך.
בורג אחד קטן שלא מאושר יותר מידי, אבל גם בטח לא מדוכא, הולך להתקלח ולנסוע לשחק סנוקר. בברכת מחר יהיה יותר טוב...
Rammstien מוציאים אלבום חדש ובנובמבר-דצמבר יוצאים במסע הופעות ברחבי אירופה, מי אמר טיול לאירופה ולא קיבל? חלום! אבל קודם כל התחנת דלק מחכה לי. מה שנקרא "עד מתי אוגוסט 01, עוד ארבעים יום לתחנת דלק!" חלום, אבל פחות מתוק וורוד, קצת יותר שחור מגריז.
בברכת, שמעתי פתגם סיני עתיק, "כשאין לך משהו חכם להגיד, תגיד משפט סיני חכם".