היי,

בפוסט הקודם הזמנתי את קוראיי לשאול אותי כל מה שיחפצו בו. אגב, גם ביקשתי לדעת כמה זמן הם קוראים פה וגיליתי על הרבה קוראים וותיקים ומסורים שלא ידעתי על קיומם שמקפידים לקרוא כל פוסט ופוסט ועל הערכתם לכתיבה שלי אני אסירת תודה.

עכשיו אני מתכוונת לענות על השאלות.

ליהי סיפרה שהיא קוראת כל פוסט בבלוג שלי כבר שש שנים ואז שאלה: "הבנתי מפוסט אחד שכתבת ששכבת עם השכן שלך, אז מעניין אותי לדעת איך זה לפגוש אותו מידיי יום. באותו פוסט גם כתבת ששכבת יום אחרי יום במשך 3 ימים רצופים עם 3 אנשים שונים, מעניין אותי לדעת מה הרגשת באותו הזמן, ואיך בדיוק הגעת למצב הזה? אם לא חשבת שזה לא בסדר? וגם, רק שנראה לי שלא תהיה לך תשובה, אבל איך יכול להיות שעם כל כך הרבה סקס בחיים לא נכנסת להריון לא רצוי? "

תשובותיי בעניין: אני לא רואה את השכן שלי מדי יום. ראיתי אותו אולי פעמיים מאז ששכבנו. הוא גם קומה מתחתיי וכנראה שהלו"זים שלנו שונים, כי אנחנו לא נפגשים בחדר המדרגות, אז כנראה שאנחנו יוצאים מהבית בשעות שונות. בכל מקרה, גם אם הייתי נתקלת בו - לא הייתה לי בעיה. הוא נחמד, התייחס אליי יפה ואין ביננו שום טינה. 

שכבתי יום אחר יום במשך שלושה ימים רצופים עם שלושה אנשים שונים כי הייתי במצוקה איומה, הרגשתי חרא והגעתי למצב הזה בגלל בדידות וביטחון עצמי נמוך. כן, חשבתי שזה לא בסדר, אבל בדיוק כמו מכור לסם - רציתי את כמה הרגעים של ההנאה, למרות שידעתי שאצטרך להקריב הכול למענה ושארגיש יותר רע אחרי שזה יסתיים. 

ובנוגע להריון לא רצוי: יש דבר מופלא שנקרא אמצעי מניעה. אני לוקחת גלולות כבר כמעט שבע שנים (מאז ימי גוליבר). כשאני שוכבת עם מישהו לא באופן קבוע אז אני משתמשת גם בקונדומים, אבל זה בעיקר כדי למנוע מחלות. 

אלה סיפרה שהיא קוראת אצלי מ2009 ואז כתבה: "האמת שאין לי שאלה אלה רק הערה קטנה על צורת התבטאות המזלזלת שלך כלפי אנשים. לפני כמה שנים זה היה ילדים בני 17 שעבדו יחד איתך והפריע לך להיות איתם כי לך היה באותה תקופה תעודת בגרות ועכשיו כשיש לך תואר אז  חבר'ה בני 21 אחרי צבא הפכו למטרד שאת נהנית להתלונן עליו כי לך הרי יש לך תואר ראשון או כששאלו אותך על סוג האנשים שתעבדי איתם אחרי התואר וענית מפגרים(למרות שאז ידעת להתנצל כשהעירו לך). בתוך אחת שקטנה ממך במספר שנים כן צורם לי לקרוא כל כמה פוסטים את סגנון ההתבטאות הדוחה הזה. בסדר אז השגת תואר למרות כל הקושי ובאמת כל הכבוד לך אבל למה את חייבת לדבר בזלזול כזה כלפי אנשים שאין תעודה/תואר זה שהתואר שהוצאת לא נותן לך את האפשרות בלעבוד עם האנשים עם תארים זה רק אשמתך הרי ידעת זאת עוד לפני שהתחלת ללמוד. אני אודה לך מאוד אם תפסיקי לזלזל באנשים אחרים."

תשובתי בעניין: אני לא מזלזלת באיש. לא בבני 17 ולא בבני 21. הדבר היחיד שאני אומרת זה שמבאס שהמאמצים שהשקעתי בתואר לא נשאו פרי מהבחינה הזאת שלא נתנו לי מקצוע ולכן אני עובדת עם אנשים בלי מקצוע. וזו לא "אשמתי" כפי שאלה טוענת אלא אשמת המצב במדינה, ש95% מהתארים ההומניים הראשונים היום לא נותנים מקצוע. אני לא חוזרת בי ממה שכתבתי כמה פעמים בבלוג שזה שמבאס שאחרי שש שנים וחצי בשוק העבודה  - אני עדיין באותו מצב תעסוקתי של מישהו שיומיים בשוק העבודה. הייתי רוצה לחשוב ששש שנים וחצי קידמו אותי. אבל מכאן ועד זלזול - הדרך עוד רחוקה. הסיבה היחידה שציינתי את גיל 21 היא שגיל 21 זה הגיל בו אנשים יוצאים בדרך כלל לשוק העבודה.

ללא שם שאל/ה: "בובי עדין עם התאילנדית? וי יוצא עם זאת שקרא בבלוג שלך והיייתה כאילו חברה שלך?"

תשובתי בעניין: כן, בובי עדיין עם התאילנדית. לא, י כבר לא יוצא עם זאת שהתכוונת אליה. ואם תשאלו איך אני יודעת - נפלאות הפייסבוק.

שרון סיפר שהוא קורא אותי שלוש שנים ואוהב את הכתיבה ואז ציין שמבאס אותו שהוא לא יודע איך אני נראית.  

תשובתי בעניין: אין מצב שאעלה תמונה. אפילו לא מצונזרת. אבל אני כן יכולה לספר שאני 1.75, מלאה, עם עיניים ושיער כהים.

שלומית סיפרה שהיא קוראת כאן שש שנים ואז כתבה: "לפי התיאורים שלך המראה החיצוני של הבחורים שאת יוצאת איתם הוא שונה מאחד לאחד. רציתי לשאול מה הטעם שלך בגברים. כלומר, מה המראה החיצוני שעושה לך את זה?"

תשובתי בעניין: אין לי טעם מוגדר. פעם חשבתי שאני נמשכת יותר לשחומים, אבל אז גיליתי שיש גם בהירים שעושים לי את זה. אני מעדיפה שהם יהיו גבוהים ממני, אבל זה כמעט בלתי אפשרי כי אני 1.75 ולכן 99% מהגברים שיצאתי איתם - היו נמוכים ממני או בסביבות הגובה שלי. אני מניחה שאני אוהבת שרירים. עיניים גדולות זה משהו שחשוב לי. אני לא אוהבת שגברים שעירים מדי. נראה לי זהו בגדול. כל מקרה לגופו וכל גבר לגופו (תרתי משמע).

ללא שם סיפרה שהיא קוראת אצלי חודש אבל קראה את כל הארכיון שלי בלי יוצא מהכלל (!!!) ואז שאלה:"מה עם בובי היום?"

תשובתי בעניין: אין לי מושג. אנחנו לא בקשר. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפני שנה ומשהו, כשהתקשרתי לספר לו על כך שבבת אחת אני גם מסיימת תואר, גם עוברת דירה וגם מתחילה עבודה חדשה והאדישות בקולו גרמה לי לא להתקשר אליו שוב. גם הפסקתי לחשוב עליו והפסקתי לאהוב אותו. 

אנחנו לא חברים בפייסבוק, אבל נתקלתי בקיר שלו לא מזמן וראיתי שיש לו תמונות עם התאילנדית (או שהיא בעצם פילינית או נפאלית או לא יודעת מה), אז הבנתי שהם עדיין ביחד וגם ראיתי שהוא העלה תמונות של שלג וכתב שזה תמונות מהחלון של החדר שלו אז מזה הסקתי שהוא עדיין גר בבית הוריו בירושלים (הנה, גם איתה הוא לא עבר לגור למרות שהם ביחד כבר בערך שנתיים וחצי. בפברואר הוא כבר יהיה בן 35 ועדיין גר עם ההורים).

מלבדם הייתה את סתם אחת שסיפרה שהיא קוראת אצלי כבר למעלה משנתיים-שנתיים וחצי והחמיאה לכתיבה שלי, דפנה שסיפרה שהיא קוראת אצלי לעתים רחוקות, אסףר שסיפר שהוא קורא כבר 5-6 לפרקים, פייק ריאלטי המקסימה שסיפרה שהיא קוראת בקביעות כבר ארבע שנים וגם עברה קצת על פוסטים מלפני כן והחמיאה לכתיבה שלי, mrs.m שסיפרה שהיא קוראת אותי מאז הבלוגר האגדי אל בנאדי פרסם לינק לבלוג שלי על כך שבחר כינוי לבחור שיצאתי איתו ומכך הבנתי שהיא קוראת אצלי בדיוק שש שנים והחמיאה לכתיבה שלי, מעריצה נלהבת שסיפרה שהיא קוראת את הבלוג שלי מאז פתיחתו לפני למעלה משבע שנים והחמיאה לכתיבה שלי, olya שסיפרה שהיא קוראת אצלי יותר מחמש שנים והחמיאה לכתיבה שלי, רון שסיפר שקרא בבלוג הזה מהפוסט הראשון ושקרא אפילו בבלוג הקודם שלי ועופר שסיפר שהוא קורא בבלוג שלי בקביעות כבר חמש שנים והחמיא לכתיבה שלי. אני יודעת על קוראים קבועים של הבלוג נוספים. אני יודעת אפילו על כאלה שקוראים אצלי מהיום הראשון שפתחתי את הבלוג הזה.

שוב, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכולם.

ואם יש למישהו עוד שאלות או/ו שהוא רוצה לספר כמה זמן הוא קורא כאן אז הוא מוזמן לעשות זאת בתגובות ואני אענה לו בתגובות. 

לילה טוב וכל טוב.

שלכם,

נונה.