היי לכל קוראיי ללא יוצא מן הכלל,

מי שקרא את הפוסט הקודם - בוודאי נבהל. גם אני הייתי נבהלת אם הייתי נתקלת בפוסט שכותרתו "זיינו אותי בתחת בניגוד לרצוני" וכל תוכנו "זה כאב מאד. עד עכשיו כואב לי פי הטבעת. האמת שפי הטבעת זה לא המקום היחיד שכואב לי. כואב לי גם הלב." אז תנו לי להרגיע אתכם. לא נאנסתי. לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. אף אחד לא התנפל עליי בסמטה אפלה וקרע ממני את הבגדים. מה שהלך שם היה סיפור מורכב.

בשבוע שעבר התחלתי לעבוד בטלמרקטינג ושם הכרתי את ד, הבחור שכמה ימים לאחר מכן חדר לפי הטבעת שלי. אגב, כשקיבלו אותי לעבודה אמרו שיהיה מדובר בארבע משמרות בשבוע של ארבע שעות, אבל כשהתחלתי לעבוד אמרו שהחליטו להאריך את המשמרות לשש שעות. ביקשתי לעשות חמש משמרות בשבוע. זה ממש טוב עבורי, כי מדובר במשרה כמעט מלאה.

בכל מקרה, ביום חמישי בשבוע שעבר הגעתי רק לשלוש שעות, מכיוון שהיה מדובר בחפיפה. אחראי המשמרת ישב איתי ועם עוד בנות שהתחילו את העבודה באותו יום, במשך בערך שעתיים וחצי והסביר לנו מה העבודה. לאחר מכן הוא אמר לכל אחת מאיתנו לשבת ליד עובד אחר, כדיי שנראה איך הולכת העבודה בפועל. הוא הושיב אותי ליד ד. ד הצליח לעשות עליי רושם עצום. הוא בנאדם מאד כריזמתי.

ביום ראשון, במשמרת הראשונה שלי, יצא לנו לדבר קצת. ביום שני דיברנו בלי הפסקה במהלך המשמרת. בשלב מסוים ד אמר לי שאחראי המשמרת כבר מתעצבן עלינו, אז שנדבר אחריי העבודה. הלכנו לבית קפה אחריי העבודה ודיברנו. היה מרתק לדבר איתו. ד הוא האדם הכי לא צפוי שפגשתי מימיי. בדרך כלל כשאני מדברת עם אנשים, אני יודעת מה תהיה רוח התגובה שלהם, כשאני מספרת להם משהו. עם ד, לעומת זאת, מצאתי את עצמי מופתעת כל פעם מחדש. 

ישבנו בבית קפה איזה שעה וחצי ואז ד הזמין אותי לבוא לישון אצלו, בטענה שהוא רוצה שנמשיך לדבר. סיפרתי לו שאני במחזור (באמת הייתי במחזור) והוא אפילו קנה לי טמפונים כי לא הייתה לי אספקה ללילה. נסענו ביחד לביתו באוטובוס. אגב, שמחתי שאני במחזור. ידעתי שהמחזור ימנע ממני לשכב איתו, כי לא רציתי לשכב איתו בשלב כל כך מוקדם.

בבית שלו ישבנו כמה שעות ואכלנו ודיברנו. בערך בארבע בבוקר כבר היינו גמורים מעייפות אז כל אחד מאיתנו התקלח בנפרד ואז נכנסנו למיטה. אני תיכננתי רק להתמזמז איתו, כשאני בלי חולצה ובלי חזיה. לא העלתי על דעתי להוריד מכנסיים. הריי הייתי במחזור וחוצמזה הייתי עם רגליים מאד לא מגולחות. אכן נכנסתי איתו למיטה והוא הוריד לי את החולצה ועינג אותי דרך עמי ותמי.

מהרגע שנכנסנו למיטה והתחלנו להתמזמז, ד אמר שוב ושוב שהוא מת על התחת שלי. הוא הכניס שוב ושוב ידיים לתחת שלי מתחת למכנסיים והתחתונים שלי. הוא אמר שוב ושוב שהוא רוצה לזיין אותי בתחת. סירבתי שוב ושוב. אמרתי לו כמה פעמים שאני לא רוצה שהוא יזיין אותי בתחת. המשכנו להתמזמז. הוא כבר היה עירום לגמרי ואני ירדתי לו. הוא התעקש להפשיט אותי לחלוטין למרות המחזור והרגליים השעירות. הוא גם התעקש לענג אותי דרך נגיעה בדגדגן שלי.

כמה דקות אחר כך, רציתי לגרות אותו אז סיפרתי לו על משחק שליטה שאני אוהבת. סיפרתי לו שאני אוהבת שהפרטנר שלי תופס לי את הידיים ונוגע בי לאט לאט לאט בזמן שאני מתחננת שייגע בי יותר חזק והוא צריך לסרב ולומר לי "סתמי את הפה. רק אני מחליט". סיפרתי לו שאני אוהבת להיות נשלטת בצורה כזאת. סיפרתי לו שתמיד בשלב מסוים אני מנסה לשחרר את הידיים ולגעת בעצמי ואז צריך בתור עונש לסובב אותי על הבטן ולתת לי ספנקינג בתחת.

ד מאד התחרמן מהסיפור שסיפרתי לו. הוא מיד הפך אותי על הבטן. חשבתי שהוא רק ייתן לי ספנקינג. לא העלתי על דעתי שהוא יעשה עוד משהו. הוא באמת נתן לי מכת ספנקינג אחת או שתיים, ואז הרגשתי משהו מוזר בתחת שלי. לקח לי כמה שניות לקלוט שהוא החדיר את הקצה של הזין שלו לפי הטבעת שלי. צרחתי מכאבים. אמרתי לו שוב ושוב ושוב שכואב לי. זה באמת כאב גיהנום. מאד מאד מאד כאב. ממש כאבי תופת.

הסיבה שאני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה אונס היא שלא אמרתי לו שאני רוצה שהוא ייצא מתוכי. רק צרחתי שוב ושוב שכואב לי. ד אמר לי שוב ושוב: "את רוצה שאני אצא? אני אצא רק אם תגידי לי שאת רוצה שאני אצא." לא אמרתי לו לצאת. רק המשכתי לצעוק שכואב לי. עוד סיבה שאני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה אונס, היא שאני בטוחה ב-100% ש-ד לא העלה על דעתו שהוא אונס אותי. הריי סיפרתי לו שאני אוהבת שבתור עונש נותנים לי ספנקינג ושאני אוהבת ששולטים אותי. הוא כנראה הניח שלתת לי ספנקינג ולחדור לי לתחת זה על אותו משקל.

ד ראה שבאמת מאד כואב לי, אז הוא יצא מתוכי כמה פעמים, כדיי להחדיר לי לתחת אצבע מרוחה ברוק. בשלב מסוים הוא הביא גם קרם ידיים. עדיין המשיך לכאוב לי מאד. המשכתי לצרוח שכואב לי. מעולם לא חוויתי כאב עז יותר מהזיון בתחת הזה. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו זיין אותי בתחת, ואני בהחלט חושבת שהיא גם האחרונה. אני לא רוצה לחוות כאב כזה שוב לעולם.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה לא העפתי אותו מעליי. למה לא אמרתי לו לצאת וזהו. אין לי לזה תשובה מלבד שהמוח שלי כנראה יצא להפסקה. אני באמת לא יודעת למה לא אמרתי לו להפסיק וזהו. כשסיפרתי למימי על הפרשה, היא העלתה השערה שכנראה פשוט רציתי שהוא יגמור, כדיי לסיים את הסיפור הזה. כנראה שהיא צודקת.

בכל מקרה, ד אמר שהוא רוצה לגמור לי בפה. כבר לא היו לי כוחות לזוז בכלל, אז הוא וויתר על הרעיון, והמשיך לזיין אותי עוד ועוד בתחת, עד שהרגיש שהוא עומד לגמור, ואז הוא יצא וגמר לי על הגב. שכבתי שם מתה מכאבים ועם שפיך על הגב. ד לא שאל לשלומי ולא חיבק או נישק אותי. הוא אפילו לא הסתכל עליי. זה היה ממש מגעיל מצידו.

הוא אמר שכדאי שנלך לשטוף את עצמנו. הלכנו למקלחת. הוא נכנס ראשון והשאיר אותי עומדת ליד המקלחת רועדת מקור ומתה מכאבים. אמרתי שוב שכואב לי. הוא קרא לי בכיינית. בחדר השינה שהיינו בו קודם היה חושך ואילו במקלחת היה אור. הוא זרק אליי מבט ואז אמר "וואו, כמה זמן לא גילחת רגליים???" שתיי ההערות היו ממש מגעילות. לא ידעתי איך מישהו מסוגל להתנהג בכזאת חוסר רגישות. אחר כך הוא יצא מהמקלחת ואמר לי להכנס. נכנסתי, שטפתי את עצמי וכשחזרתי לחדר שינה הוא ישב וראה טליוויזיה. התלבשנו ואז נכנסנו למיטה. הוא נתן לי חיבוק קצר והודה שזה כדיי לצאת לידיי חובה, והסביר לי שהוא לא מסוגל להביע חום אחריי סקס.

נשארתי לישון אצלו ואז בבוקר הוא קם והלך ללימודים, כשהוא משאיר אותי לבד בבית עם מפתח. יותר מאוחר קמתי, נסעתי לביתי ויותר מאוחר הלכתי לעבודה. נאלצתי לראות אותו שם. אני צריכה לראות אותו כל יום בעבודה. התקשורת בננו באותו יום הייתה "היי" בתחילת המשמרת, שיחה קלילה של שלוש דקות במרפסת באמצע המשמרת ו"ביי" באמצע המשמרת. מאז עשיתי איתו עוד כמה משמרות ובכולם האינטרקציה בננו הייתה רק "היי, מה נשמע?" ו"ביי" בסוף המשמרת. תודה לאל שמאז עבדנו בחדרים נפרדים, כי אני לא מסוגלת לעבוד איתו באותו חדר. אני נתקפת צמרמורת כל פעם שאני רואה אותו. היה קשה במיוחד לראות אותו, בזמן שפי הטבעת שלי צרח הצילו. פי הטבעת שלי המשיך לכאוב במשך בערך יום וחצי ואז הכאב עבר בהדרגה.

אז זהו. זה כל הסיפור. אף בית משפט בעולם לא ירשיע אותו על אונס. הוא היה מאד לא בסדר אבל הוא לא אנס אותי. אי אפשר להכניס לכלא מישהו על היותו חרא בנאדם. אפשר להכניס לכלא על אונס והוא לא אנס אותי. זה לא אומר שאני סולחת לו. הוא לא אנס אותי אבל הוא כן חדר אליי בניגוד לרצוני. אני יודעת שזה נשמע סותר כי הריי ההגדרה של אונס היא "קיום יחסי מין בניגוד לרצונה של הבחורה" אבל פה הסיפור יותר מורכב.

אני חושבת שאילו באמת הייתי מרגישה שנאנסתי - לא הייתי מסוגלת לישון איתו אחר כך באותה מיטה, ועובדה שכן הייתי מסוגלת. אני חושבת שאילו באמת הייתי מרגישה שנאנסתי - לא הייתי מסוגלת לתפקד אחר כך, אבל עובדה שכן הצלחתי לתפקד ולהמשיך בסדר היום כרגיל וללכת לעבודה ולהתרכז בעבודה ולדבר ולצחוק כרגיל ואפילו הייתי מסוגלת לראות אותו. אני גם לא חושבת על הסיפור הזה במשך כל שעות היום. חוש ההומור שלי לא נפגם. חייכתי וצחקתי המון בימים האחרונים. צחקתי אפילו על דברים שקשורים ל-ד. עם זאת, מדי פעם זיכרון ההשפלה שוב מציף אותי ואני נתקפת צמרמורת.

אם הוא היה שואל אותי לפני שחדר אליי - בחיים לא הייתי מסכימה וגם אם הייתי מסכימה - הייתי מבקשת שישים קונדום. הוא חדר אליי בלי קונדום, שזה משהו שאף פעם לא הסכמתי לו. עם כל הגברים ששכבתי איתם בעבר שכבתי עם קונדום, מלבד גוליבר. גוליבר ואני עשינו בדיקת איידס לפני שהתחלתי לקחת גלולות ולשכב איתו בלי קונדום. לעומת זאת, אין לי דרך לדעת ש-ד בריא. הוא סיפר לי שהוא נימפומן ושכב עם עשרות רבות של בנות. מאיפה לי לדעת שאף אחת מהן לא הדביקה אותו במשהו? אולי כדאי שאני אבדק.

כדאי שאלמד לקח מכל הסיפור הזה. באמת יש לי נטייה ללכת לביתם של גברים שזה עתה הכרתי. אני מניחה שזה היה רק עניין של זמן, עד שדבר כזה יקרה לי. אני הריי לא שומרת על עצמי. אני עדיין עומדת בכל מילה שכתבתי בפוסט סקס מסבך דברים. תראו כמה עברתי בהקשר לסקס רק בחודשיים וחצי האחרונים: היה את כל הבלאגן עם פ, אחר כך היה את כל הבלאגן עם אמפטי, אחר כך שוב היה בלאגן עם פ ועכשיו יש לי בלאגן עם ד.

כפי שכבר כתבתי בפוסט סקס מסבך דברים - סקס גרם לי המון נזק. הריי אם לא הייתי שוכבת עם פ מיד כשהכרתי אותו, בחיים לא הייתי עושה לו שיחת "יחסינו לאן" בשלב כל כך מוקדם. עצם זה ששכבנו - גרם לי לאכול סרטים. לא ידעתי אם כעת מותר לו לשכב עם אחרות, לא ידעתי אם גם אני אמורה להבטיח לו בלעדיות ולא ידעתי אם כעת כל פגישה בננו אמורה להסתיים במיטה. אחר כך היה את הבלאגן עם אמפטי. לא פיתחתי אליו רגשות בשום צורה וסתם שכבתי עליו מיד בתחילת יחסינו. אם לא הייתי שוכבת איתו - לא הייתי מתלבטת לרגע בנוגע לפרידה בננו, אבל בגלל ששכבתי איתו, ידעתי שאם ניפרד, יתווסף עוד גבר לרשימת הגברים ששכבתי איתם. אחר כך שוב שכבתי עם פ וזה שוב גרם לי לאכול המון סרטים. עכשיו היה את כל הסיפור עם ד. נמאס לי להיות מוטרדת בגלל גברים. נמאס לי להשתגע.

אגב, פ התקשר אליי, אחריי שקרא את הפוסט הקודם. הוא נורא דאג לי. האמת שאחריי שהחלטנו לנתק קשר, מחקתי את המספר שלו מספר הטלפונים בפלאפון שלי, כדיי לא להתפתות להתקשר אליו, אז בתחילה לא ידעתי מי זה. נורא שמחתי שהוא התקשר. הדאגה שלו נורא החמיאה לי. גם קיבלתי את ההוכחה הסופית לכך של-פ באמת אכפת ממני ושהוא לא חיפש רק לזיין אותי בזמנו, למרות שלא ראה בי פוטנציאל לקשר רציני. תמיד ידעתי ש-פ מעריך אותי, דואג לי ואכפת לו ממני, אבל בכל זאת היה נחמד לקבל עוד הוכחה לכך. כשהוא התקשר, סיפרתי לו על כל מה שקרה עם ד. פ הקשיב לי בתשומת לב. הוא אמר שלא מגיע לי לעבור דברים כאלה. הוא ממש כעס על ד על כך שפגע בי. הוא היה ממש מקסים. דיברנו אחר כך עוד בערך חצי שעה, על כל נושא שבעולם ואז שוב נפרדו דרכינו. אני לא חושבת שנדבר שוב בקרוב. זה דיי מבאס אותי, אבל אין לי ברירה מלבד להשלים עם זה.  

אני רוצה להתנזר קצת, אבל אני מפחדת להבטיח לעצמי. הריי הבטחתי את זה לעצמי אינספור פעמים בעבר ואף פעם לא עמדתי בזה. מספר הגברים ששכבתי איתם רק הולך ועולה. עד שהכרתי את ד - שכבתי עם עשרה גברים. אתם חושבים שעכשיו זה אומר ששכבתי עם אחת עשרה גברים? אני חושבת שכן. זיון בתחת נחשב, נכון?

איבדתי את בתוליי בסילבסטר לפניי שנתיים. שימו לב למספרים - שכבתי עם חמישה גברים בשנה, אחר כך שכבתי רק עם גוליבר במשך חצי שנה ואחר כך שכבתי עם עוד חמישה גברים, כולל ד, תוך חצי שנה. סך הכול אחת עשרה. אם אני אמשיך ככה - אני לא רוצה לתאר לעצמי לאיזה מספרים אני אגיע, עד שאהיה בת 25. נמאס לי להיות מזרון.

עם זאת, אני מאד שמחה שסופסוף למדתי להיות בידידות אפלטונית עם גבר. יש לי כמה ידידים שאני לא נוגעת בהם מלבד חיבוק. זה ממש נחמד. כן למדתי שאני יכולה להיות בקשר עם מישהו מבלי להכנס איתו למיטה. עם זאת, כל גבר שאני מכירה ויוצאת איתו לדייט או שהסיפור בננו לא מתחיל בתור ידידות נטו - אני מוצאת את עצמי במיטה איתו כבר בפגישות הראשונות. זה מוריד סיכויים לקשר רציני. כולנו יודעים את זה. אני מקווה שיהיה בסדר ואלמד להשתלט על היצרים שלי.

שבת שלום.

שלכם,

נונה.