הטקסט לשיר החדש נכתב בעקבות שיחה חברית בין דני ובין צוף לפני כמה שנים. השיחה נסבה על זוגיות אחרי שהילדים עזבו את הבית ובעקבות מעבר לעיר הגדולה. שותפות נעימה אחרי כל טלטלות החיים, כשהזוג עובר את הגלים הגבוהים ומגיע לחוף שטוב לשהות בו, זה לא מובן מאליו. קובי אייזנמן הלחין את השיר ואליהם הצטרפו להקלטה דני מקוב, משה לוי, דודו בונס לוי, מתן אגוזי, לירון לב ושם חממי – צעירים וותיקים יחד בהרמוניה ואהבה גדולה.
דני בסן נשוי לחגית כבר 38 שנים. יש להם שלושה בנים ונכד. השיר מתאר בדיוק את מה שהם עברו ואת המקום בו הם נמצאים כיום.
"אנחנו במקום מפויס, מכירים את עצמנו – את היתרונות ואת החסרונות. הרבה פחות חרדים והרבה יותר שמחים בחלקנו. רוב תחלואי הילדות עברו ועדיין לא התחילו בעיות הסוף. רק שיימשך ככה". דני.
אהבתי את השיר ואלה המילים:
כמו הזמן הגענו עד כאן
נוצה קלה רוחפת
ניצוץ שלא אבד
בסוף היום נרד אל הנהר
נשטוף את הצלקת
שריטות מין העבר
מביט אל תוך עינייך
נשאב אל הקצה
מקום שם את שומרת את עצמך
אני מוצא
ואם
ואם תמיד אהיה
האם תמיד תהיי
ואם תמיד נהיה
האם תמיד נוכל
שני ילדים
נחים לצד השביל
ציפור קטנה חולפת
מנחת מסע הזמן
ניגע אל תוך עצמנו
נאהב את ההרגל
את מה שטוב עשינו
שרק לא יתקלקל
ואם…
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
