לא פעם כשהייתי באה אליו הייתי מחכה לו שעות.

בזמן שאני חיכיתי לו בחדר הוא היה מבלה בשירותים

לשירותים היה נכנס כדי לקרוא, והוא לא היה יוצא עד שהיה מסיים את העמוד האחרון בספר.

כשסיים – יצא וחיוך גדול מרוח על פניו. מרוצה מכל הבחינות...

אז אף פעם לא הבנתי את זה. בתקופה האחרונה פתאום הבנתי את זה בדיוק.

שירותים, מסתבר זה אחד התחומים שיש בהם הבדלים בין גברים לנשים. הגברים הם בדרך כלל יצורים תכליתיים, צריכים תמיד לעשות משהו, לעומתנו הנשים שאנחנו יצורות של "להיות". אבל כשמדובר בשירותים הדברים כמעט הפוכים.

אנחנו הנשים מתייחסות לשהותנו באותו חדר קטן ודחוס באופן ענייני. האישה נכנסת, עושה מה שעושה, גומרת את ענייניה, לא מבזבזת על זה זמן או מחשבה מיותרים ויוצאת. הגבר לעומת זאת, נכנס לשם, נותן לגוף ולזמן לעשות את שלו ומגלה לתדהמתו שבמקום הזה הוא לא יכול לפעול כמו שהוא רגיל, אין לו שליטה על הדברים ועליו לחכות שהדברים יקרו לפי קצב הגוף שלו. וכיוון שיש לו זמן פנוי והמחשבה שלו פנויה, אז למה שלא יקדיש את הזמן הזה לקריאה?

בירור מעמיק יותר מגלה שהגברים מגלים פתאום שהשירותים זה סוג של "המפלט האחרון". במקום הזה הם בטוחים. שם אף אחד לא יפריע להם. לא הטלפונים, לא האישה ואף אחד מן הילדים המתרוצצים בבית, לא יעלה בדעתם להפריע לו כשהוא שם...

ואז... מנותקים מן העולם החיצון.. הם יכולים להתרווח בנחת ולשקוע בקריאה ארוכה ללא הפרעות.... כמו שאומרים ביידייש, אמחייה ....

אני מוכרחה להתוודות שגם אני גיליתי את נפלאות השירותים. זה המקום שבו הקריאה שלי הכי מהנה הכי מרוכזת והכי יעילה. מדהים איך השהות בחדרון הצר והצפוף הזה יכולה לגרום לכל כך הרבה סיפוק.. וההספק.. חבל על הזמן...

נכון שזה לא קשור לשבועות... אבל בכל זאת חג שמח