היום זה כבר היה ממש טו מאץ'. חצי לילה לא ישנתי. לרעש ההפגזות הרגיל של כל לילה הצטרף איזה פרפר גדול ועצום שכל הלילה נחבט בקירות החדר. בכל פעם שהדלקתי את האור לחפש אותו הוא הסתתר.. כיביתי את האור - הוא יצא למחול חדש... בסוף הוא ניצח אני קמתי.

אני בחופשה. זה חופש זה? החלטנו ללכת לאכול בחוץ. איפה אוכלים בימים כאלה? אין אופציה כזו בנמצא. הכל סגור... נסענו לכפר הערבי הסמוך וזו היתה הפתעה של ממש. המאפיה פתוחה, החנות לחומרי בניין פתוחה, הירקן פתוח, גם חנות הדגים והבשר והסופרמרקט. הכל כרגיל. אנשים מסתובבים ברחובות. ממש שגרה. וזה למרות שהקטיושות מתעופפות פה בלי להבדיל איזה ישוב זה ונוחתות בכל מקום. גם פה.

כשמצאנו גם את החומוסיה פתוחה זה היה עבורנו שיא האושר. לא יאומן איך דברים קטנים יכולים לעשות לך את היום. חומוס כזה טעים כבר מזמן לא בא אל פי...

אני שואלת את בעל המקום למה העסקים פתוחים.. הוא אומר לי שהמצב על הפנים, שהפרנסה מצוייה בקושי רב. מלבד העניין הקיומי אני מתרשמת גם שמדובר בתפיסת עולם אחרת.. כמעט כל מי שדיברתי איתו אמר לי שזה עניין של גורל. שאם צריך שתיפול קטיושה היא תיפול ואם לא – אז לא.

יש בזה משהו. גם בעיני קטיושות זה כמו מפעל הפיס. הסבירות שאזכה בפיס זהה לסבירות שקטיושה תיפול על ידי. ולכן ברמה האישית אני מתנהלת ככה תוך שאני משתדלת שלא לתת לזה להעיב יותר מדי על חיי. זו לא שאננות. ממש לא. איכשהו זה קשור גם להרגשה הפנימית שלי, לתחושת הביטחון הפנימית שאני חשה.

אחרי תקופה כל כך ארוכה כולם עושים סיכומי ביניים. גם אני. היום עשיתי הערכת נזקים אישית:

16 ימים שאני לא עובדת. כל תנופת העבודה שלי נעצרה. דברים נפסקו באמצע. לא ככה חשבתי לצאת לחופש. ובכלל אני נזכרת שלא תכננתי להיות בחופש בתקופה הזו.

15 ימים האוטו שלי היה מושבת מנסיעה מתוכם 12 ימים במוסך...

שבועיים שהעוזרת לא באה. 

גם הגנן לא הגיע יותר מחודש.

10 ימים שהמתבגר לא בבית ולא ברור מתי יחזור ("בשש אחרי המלחמה" הוא אמר)

כמעט חודש שלא הייתי במכון כושר.

לא הצלחתי לקרוא אפילו ספר אחד. אני נוטשת כל ספר שאני מתחילה.

לא ראיתי אף סרט...

עוד לא כתבתי את סיפור הטיול שלי בחו"ל. קשה להאמין שרק לפני שבועיים וחצי היה מונדיאל..

האנרגיות שלי מדולדלות... קשה לי להתרכז...

אבל האמת היא שלא הכל שלילי. אולי מחר יהיה לי חשק לכתוב על החיובי... יש לי המון תכניות למחר...אולי גם מצב הרוח המדוכדך הזה ישתפר...