השבוע זה היה השבוע שלי. אני הייתי אחראית על אימון הקבוצה. כל שבוע מישהו אחר מקבל על עצמו את התפקיד הזה. מעניין לראות כמה סגנונות הובלה יש בקבוצה אחת של 5 אנשים ועד כמה המגוון הוא גדול למרות שמדובר בקבוצה קטנה. אנחנו נפגשים ללמידה ביום ראשון שכוללת למידה והתנסות, ובמשך כל שאר ימות השבוע מתרגלים את המשימות שניתנו במייל. אני חושבת על זה שכל העולם האלקטרוני הזה פתח אותנו למרחבים ולהתנסויות שלא ייאמנו. וזה משהו רב עוצמה. לנהל קבוצה במשך שבוע שלם בדרך וירטואלית, להניע אנשים, להביא אותם למצב שיבצעו משימות ובאותה העת גם להיות ערה לקשיים, לקצב האישי, למקומות של חוסר הבנה או חוסר בהירות – זו התנסות מדהימה. מאד אינטנסיבית ובעלת עוצמה.

התחלתי את השבוע במרץ. עשיתי חלוקת עבודה בראש מה אני עושה בחלק הראשון של השבוע ומה בחלק השני. המייל הראשון ששלחתי היה הסיכום קצר של מה שעשינו במפגש ומה המחוייבות שכל אחת לקחה על עצמה. וחיכיתי.

כשבאתי הביתה אחה"צ היו מעט תגובות. כשהתברר שיש בעיה בקבלת הדואר הפשלתי שרוולים וירטואליים לתיקון התקלה. אחרי זה הכל התחיל לזרום. מיילים שמדווחים על ביצוע משימות התחילו לזרום. זה היה מאד נעים לראות את זה עובד... לראות את חברות הקבוצה נענות לי ומשתפות פעולה מי יותר ומי פחות. אחת נעלמה לגמרי. לא הייתי בטוחה שאני רוצה לדחוק בה, היא אמרה שיש לה צורך להתנתק. חשבתי שכל זה מעיד על קושי אבל לא אמרתי כלום. אני עדיין חושבת ככה.

מנהלת הקורס שעקבה אחר ההתנהלות הקבוצתית שלנו, בקשה לשתף את הקבוצות האחרות. מובן שהסכמנו למרות שהיה פה היבט לא קטן של חשיפה. (אנחנו עובדים ב-3 קבוצות סגורות ומפעם לפעם במליאה שבה משתתפים כולם)

בחצי השני של השבוע הייתי צריכה להניע את חברותי לקבוצה לבצע משימה שניתנה לנו. המשימה כללה הצבת מטרה לתקופה הקרובה והצהרת מחוייבות לעמוד בה.

בסוף השבוע יכולתי להגיד בסיפוק שמבחינתי זה היה שבוע מאד מספק. שיתף הפעולה איתי ובינינו היה יותר מטוב. רוב חברות הקבוצה עמדו במשימות שלקחו על עצמן וחתמו את השבוע עם החלטה על מטרה. בסוף השבוע הייתי ממש עייפה אבל מאד מרוצה