עניינימים

כשאני נתקלת בספר שלא שמעתי עליו כלום לפני כן אני בוחנת אותו בארבעה פרמטרים: שם הספר (וכך קניתי את "המדריך לאם הגרועה" ו"אתה חיה, ויסקוביץ" - רק בגלל השם המסקרן), מה שכתוב על הכריכה האחורית, כמה משפטים ראשונים ועוד כמה משפטים בפתיחה אקראית של הספר.

ולמה אני מספרת לכם את זה? כי היום הגיע ספר לבן חדש שגם שמו מבטיח - "וזה הסוף" (אני חובבת גדולה של ו' החיבור שמחוברת רק מצד אחד שלה) - וגם הפתיחה שלו ממש ממש מצאה חן בעיניי: "מוות. הקו הירוק, הנמתח מקצה לקצה, מנגן רק תו אחד. נדמה לי שזה מי. הוא מעצבן אותי".

כתבה דלית אורבך, מחברת "קיפודים" שלא קראתי, והמשך יבוא.