עניינימים

השנה אני לא הולכת לשום סדר. כבר הרבה זמן אני מתכננת את זה, אבל הפעם סופסוף כנראה שזה יצליח לי. פשוט ככה הסתדרו הדברים.

להגיד בישראל שאתם לא מתכוונים ללכת לסדר זה יותר גרוע מלהגיד שאתם לא רוצים ילדים. הצד הטוב של זה הוא שאם תספרו שאתם לא הולכים מייד תקבלו מבול של הזמנות. זה דווקא נחמד ומחמם לב ואפילו הייתי הולכת אם היו מבטיחים לי שהחלק של הסדר בסדר הוא מינימלי ושאין יותר מדי אנשים.

ודווקא יש מישהי מהעבודה שאמרה שהיא תבוא אליי ל(אין) סדר האלטרנטיבי, אבל לדעתי היא לא קשוחה מספיק ובסוף תישבר ותיסע למשפחה שלה.

את החלק של האוכל אני דווקא אוהבת, למרות שבשנתיים האחרונות הוצאתי מהארון את פטיש הגפילטע פיש שלי ואני כבר לא טורחת לחכות למנה העיקרית ורק מחסלת כמויות מהדג. אז אתמול בבוקר הלכתי לחנות לעוף בגריל ועוד מיני אוכלים שווים שברחוב שלי והזמנתי אוכל לערב החג. גפילטע פיש כמובן וכבד קצוץ ועוד שני סלטים וגם קניתי מצות בשביל שיהיה על מה למרוח את הכבד קצוץ וגם כדי להכין לי במשך החג את הסנדוויץ' האהוב של מצה עם חמאה ודבש (פעם הייתי אוכלת גם מצה עם חמאה ופסטרמה, אבל מאז שקיצצתי את כמות המזון המעובד שאני צורכת למינימום, האופציה הזאת כבר לא קיימת בשבילי). בייום שישי בבוקר אולי אקפוץ לחיים רפאל ואקנה עוד כמה מטעמי חג.

מחר, אגב, אני הולכת לבדיקות הדם השנתיות שלי. בדרך כלל זה בסביבות היומולדת, אבל השנה היומולדת יוצא ממש אחרי החג (ובתרגום לגברים: ביום הגומלין השני של רבע גמר ליגת האלופות), ואני רוצה לאכול בחג בלי לדאוג שזה ישפיע על דמי הטהור. בשש בערב אכלתי את סעודתי האחרונה (מקושקשת עם פטריות פורצ'יני וגביע שמנת חמוצה) ומאז אני בצום (וזה מסביר את כל הפסקה הקודמת עם תיאורי האוכל. אני פשוט רעבה). מה שכן, קניתי לי עוגת שמרים פרג וכנראה שאתחזר עליה מייד כשאצא מקופ"ח.

והערה אחרונה שלא קשורה לפסח אבל חשבתי עליה היום: לפני שנתיים, או אפילו פחות, מי שחיפש שוקולד עם לפחות 70 אחוז מוצקי קקאו היה צריך ללכת לחנויות כמו 4שף, ואילו עכשיו אפשר למצוא שוקולדים איכותיים בכל סופר, שלא לדבר על זה שאפילו לשוקולד פרה יש גרסה מרובת אחוזי שוקולד. אכן מהפכה חיובית.