יונתן ברקאי - פרידה נוספת

פרידה נוספת

אִמִּי, שׁוּב

אֲנִי עוֹמֵד עַל קִבְרֵךְ,

תַּאֲמִינִי בִּי, בְּלִי לְהַעֲמִיד פָּנִים,

אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב ?

כֻּלָם מְחַכִּים רַק לַמָּוֶת.

לָרֶשֶׁת אֶת כַּסְפֵּךְ, הִתְנַהֲגוּתֵךְ,

אֶת זֶהוּתֵךְ, מְקוֹמֵךְ ?

שׁוּב אֲני צָבוּעַ.

הֲרֵי אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה

שֶׁאֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִשְׁתֹּק מֵאַהֲבָה.

כמו תמיד, באופן מקרי לגמרי הגעתי אל המשורר הזה, שעדיין חי בינינו. שמו כשמו של תלמיד שלי, שסיים לימודיו לפני כ- 5 שנים. השיר הקטן הזה, המלא באירוניה ובציניות נואשת ובחוסר אמונה, שגם המת יידע את הכוונה האמיתית של העצב, ביקור הקבר ושיחה אתו.

מקור השיר - סלונה

ביוגרפיה - לקסיקון הספרות העברית החדשה, אוניברסיטת אוהיו

שיר נוסף -  מאגזין לספרות