מה מוזר, שגם משורר כמו זוסמן אינו מצוי באופן חופשי במרשתת. יש הפניות לספריו, מאמרים על שירתו, קטעי שירים - אבל אין שיר אחד שלם, למעט שיר שעסקתי בו בשנת 2007, בבלוג הזה. שם פירקתי את השיר לבתיו, ודנתי מבחינה תמטית בכל בית ובהתפתחות הנרטיבית של השיר המקסים.
כעת אביא כמה קטעים ממאמר של יובל גלעד, משנת 2011.
בחרתי להביא שני קטעים, שונים זה מזה, על פי המיפוי של גלעד -
גשם קיצי / זה חלק מפואמה גדולה, כדברי יובל גלעד
בדמדומי השחק החלון פתוח.
בית תפילה עדיין ריק. לבדו
מנגן נֵבֶל
הגשם.
עם אלוהיו ממתיק סודו...
תיקון האור כמוהו כתיקון ניגון.
חזות תפרח כזיונית. רשע, זחוח
לב, ימוג עת נגעו
מיתרי הנבל
בנפש קשובה.
דרך הקיר בוקע הניחוח
הקיצי. התבהרות בכוח הדבקות..."
פואמה המכילה כבר בפתיחתה את גרעיני אסונהּ ּ. החיבור המיסטי בין בית התפילה [המדרש אצל ביאליק] לבין אלוהיו [ השכינה אצל ביאליק]. הרפרור לביאליק במערכת המושגים והסמלים חזק במיוחד. אבל גם דמות "הדובר השירי" בעל אורך נשימה אפי מצביע אל מקומות אחרים.
הקטע השני, ואני מסכים לגמרי עם יובל גלעד - שיר קבלי מובהק:
בסוד נקודה
בסוד נקודה מקובלת
אור משבעה הרקיעים
נשמה יתרה מתפללת
בלי הגות שם אלוקים
בסוד נקודה מאחדת
עיתים כמצוות מעגל
נשמה יתרה רועדת
יורדת עם רדת הטל
בסוד נקודה מתעטרת
מתחברת עם סוד אבות
ירשנו צורת תפארת
כשורש גן שלהבות...
המילה "בסוד" אומרת מפורשות, כאן יש סוד [ פרד"ס - פשט, רמז, דרש ו-סוד]. סוד היא אותה ידיעה מעל הידיעה הפרשנית ה"נורמטיבית" זו שתלויה באדם ובשכלו.
כאן בשיר יש שימוש בכמה סמלים קבליים מובהקים: סוד, נשמה, שבעת הרקיעים, אור, וגם תפארת, שזו הספירה האחראית ללב, לכליות ולראות.
השיר לטעמי די שטוח בהשוואה לשירה המסטית של זלדה.
מקור הפרגמטים - סדנת קריאה של המשורר יובל גלעד, בבלוג של רן יגיל
ביוגרפיה - אגב יש כמה וכמה ביוגרפיות שנכתבו על ידי אנשים שונים, אבל הן זהות בפרטיהן, לכן אמשיך את הקישור לאוניברסיטת אוהיו וללקסיקון השירה העברית שלה.
שיר של עזרא זוסמן - מאמרון לא מקצועי שלי
כינוי:
אריק בנדק-חבי"ף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
