שאלות של תרבות

המילה האחרונה דוד רוקח

תמיד בְּמחשבה והמשכה בָּעיניים
הקודחות את האויר העומד

המילה האחרונה, שלא נאמרה
אינה צריכה להאמר

אז בטרם הייתי
הייתי קרוב לך יותר

שיר אהבה מסתורי מעט, שעיקרו אותה מילה שלעולם לא תיאמר, אותו שקט הבורא עולמות ומחריבם. שיר מצומצם מאוד, כמיטב הפואטיקה המודרנית.

דוד רוקח לא זכה לביוגרפיה רצינית, לא בויקי ולא בלכסיקון השירה, אבל בזמרשת כתבו כך:

משורר עברי, מתרגם, חוקר ועורך.

נולד בעיר לבוב שבגליציה. עלה לארץ ב-1936. למד ספרות עברית, משפטים והנדסת חשמל. פרסם כעשרה ספרי שירה. רבים משיריו תורגמו לגרמנית וזכו להצלחה והערכה בעיקר בגרמניה ובשווייץ. בין מתרגמי שירתו היו המחזאי פרידריך דירנמאט והמשורר פאול צלאן.

בארץ לא התקבל כמשורר חשוב, וזכה להערכה רק בקרב מעטים.

היה פעיל ביצירת תוכניות לימודי הספרות והשירה בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.

כמו עם דוד שחר שעיקר פרסומו וכוחו הספרותי היה בצרפת, שם גם זכה בפרס חשוב, רוקח לפי זמרשת, הועדף בארצות דוברות גרמנית ועל ידי יוצרים מודרניסטיים במיוחד.

מקור השיר - הבלוג שיר לשבת  

ביוגרפיה - לכסיקון הספרות העברית החדשה

זמררשת - דוד רוקח