שאלות של תרבות

אז ישנו החוק למניעת הטרדה מינית* וכולם חשבו שזהו - תמה תקופה בעולם, נשים תוכלנה לנוע ברחובות, במסדרונות, אפילו בביתן בבטחון מלא, שההתיחסות כלפיהן תהייה עניינית, ואם תאמרנה לפונה אליהן, פעם אחת - לא מתאימה הדרך בה אתה פונה אליי, הגבר הממוצע יבין שהמשחק המיני מחוץ לתחום, ויחזור להתנהגות עניינית.

המציאות כמובן שונה מכל הכוונות, ופעם אחר פעם, נשים, נערות, ילדות, נשים מבוגרות מוטרדות ללא בושה וללא רחמים. משטרת ישראל לימדה אותנו על השוביניזם הבלתי נשלט בה, חברי כנסת בעבר ובהווה אינם מוטרדים מהמניעה ומהאיסור להטריד מיני, ובוודאי כנראה לא מטרידה אותם העובדה שהם משמשים כסמל וכמודל לחיקוי לטוב ולמוטב. נשיא, שר לשעבר, האחד אנס השני מדביק נשיקות.

אסור אסור אסור, לאחרונה באחד הפורומים של המורים עלתה שאלה - מדוע כשהערתי לתלמידה על החולצה שלה שלא מכסה את הפופיק היא שאלה - מדוע אתה מסתכל לאן שלא צריך?! מה עליי לעשות. התשובה הפשוטה, שלא מעירים על הגוף אלא רק על הבגד, לקח לה קצת זמן לחדור לראש. החולצה קצרה, לא מתאימה לבית הספר, לאופי שלו וכו' - מה כלכך קשה? אבל לו אמר לבחור בביה"ס, הגופיה שלה רחבה רואים לך את הפטמות או אל תשב ברגליים פשוקות מדיי, רואים לך את הביצים - היה נחשד בהומוסקסואליזם, "פאדופיליזם" ומה לא?! אבל מראש לא היה עושה זאת, כי גבר ככל הנראה לא מושך אותו מינית, אז הוא עיוור לכך.

אבל גם גברים וגם נערים ואולי גם גברים מבוגרים עוברים הטרדה מינית, בין אם על ידי גברים, וכן... נכון, גם על ידי נשים [אם כי בצורה נדירה ביותר]. גברים לא נוטים להתלונן, אלא לפטור את הבעיה באלימות, הפעלת סנקציות חברתיות קשות ומה לא..

השמש זרחה, היה חמים - כלומר פושר

שךאףשטונדה עם מאוורר, מזגן במכונית

הנכל נראה כלכך רגוע ושלו.

שבוע יפה

גשם ללא הפסקה, בתל אביב כבר הגיעו לכמעט מחצית מהממוצע הרב שנתי

מה יקרה לבצלים ששתלתי?

מה יקרה לתבלינים של חברתי?

אבל לא קר

אני מתלבש "חם" כי כך "צריך" אבל לא חם

אני גם לא מתכסה בשמיכה בלילה, רק הפסקתי את פעולת המאוורר.

ואני אוהב גשם

אוהב ללכת בגשם

לא, אני לא אוהב לרקוד בגשם.

הפייסבוק מהיום עסוק בתזכורות לכל מי ששכח - הדגל שלנו הוא דגל ישראל.

ההתיחסות לדגל, מעבר לסימן של שייכות לאומית מצביע על גישות ימניות-שבטיות חלקן אף לאומניות.

האם מטורללי המאבק בהזדהות הכלל עולמית עם הצרפתים באמצעות הפיכת תמונת הפרופיל שלהם - לדגל צרפת חושבים שהישראלים שכחו מהו הדגל שלהם?

האם חשבונאות הדם רלוונטית בכלל?

הקנאה, הפחד, תחושת האבדן, חוסר אונים ושאר ירקות חוסר הביטחון של הישראלים צצות ועולות כפטריות אחר הגשם.

אותי זה דוחה במיוחד.

זמן רב התלבטתי אם לאשה הזו, דוברת הפריפריה, התרבות הימתיכונית המזויפת

יש מקום אצלי בבלוג. גם ככה אינני מקפיד לכבד את שועי ארץ ותרבותהּ בכתיבה 

מרובה עליהם, אז למה היא דווקא יותר מכולם?

יכלתי להתייחס להַיְמָנָה של בני ציפר, שלטעמי נובעת מאיזו תכונה יהודית דוחה

למצוא חן בעיני בעל הכסף ובעל הדעה, או , תכונה נערצת עליי, להתחבר ל"אנדרדוג" של הסביבה

המיידית שלך, ביבי, ולהזדהות אותו, כאנדרדוג בעצמך, אבל ציפר משעמם, כי הוא

צפוי. אני עדיין מעריך אותו, אך מתקשה למצוא

הדהוד למחשבותיי אצלו, בסדר, בוודאי אמשיך לקרוא את מי שמאתגר אותי, כמוהו.

אבל מירי לא מאתגרת. היא באמת צפויה, היא משתמשת בטקסטים עבשים של אביהו מדינה

וזוהר ארגוב, שמזמן כבר הושכחו ונשכחו, במקומם יש את האלימות המילולית של ערס-פואטיקה

http://www.haaretz.co.il/gallery/black-flag/.premium-1.2550060 שאט אט פוגעת בכותבים השייכים לקבוצה. 

כמה אדם יכול לצרוח זיינו אותי, דפקו אתי, קיפחו אותי?

כמה פעמים אדם יכול לקלל ושאנשים יזדעזו ממנו, רועי חסן? הם הפכו לפארודיה של עצמם, עלוב.

מירי מאמינה ששליחותה עלי אדמות, בשלב הזה לשנות את מפת התקציבים, כלומר פחות למוקדי האיכות 

שקראו את צ'כוב [ סמל שלה לתרבות המערבית המנותקת מהמזרח, ושקובעת על בני המזרח, הפראים

האצילים, את הנורמות האסתטיות, הפוליטיות והכלכליות שלה ] ויותר למקומות ששם "שמח" או שהם ביטוי

לתרבות עממית.

מהי תרבות עממית? הבנתי שלאחרונה הוקדש תקציב על ידי השר לענייני פריפריה אריה[מכלוף] דרעי. אני לא מאמין לאיש הזה

גנב ומועל מורשע, לא למטרותיו "הנאצלות" עאלק, עידוד "מיסטיקה" עממית, שאחיו ואבותיו המזרחיים סלד'ו ממנה,

כולל הרמב"ם בראש כולם, נו אבל הרמב"ם לשיטת מירי ולשיטת חובב הבורוּת, דרעי, קרא את צ'כוב, OMG. גם אלי עמיר 

קרא אותו, שלא נדע. לדעתי גם סמי ברדוגו, וכן גם ההדיוט רועי חסן המשעמם והדוחה בתחפושת של מהפכן דרום-אמריקאי,

או אייתולה מפרס קרא לפחות סיפור אחד, בספרות בבית הספר.

אז מה מירי? שרת התרבות והספורט? מה יהיה?