אם יש משהו שאני לא אוהב, זה לחכות שיצא הספר הבא בסדרה שאני קורא, או לחכות לפרק הבא בתוכנית הטלויזיה שבה אני צופה. מהסיבה הזו, לפני די הרבה זמן הפסקתי לקרוא את סדרת הספרים "מחזור כישור הזמן" של רוברט ג'ורדן, והחלטתי לחכות שהסופר יסיים כבר את כתיבת הסדרה, ואז אוכל לקרוא אותה ברצף, בלי הצורך להיזכר כל פעם מחדש על מה בכלל דיבר הספר הקודם, איך הוא נגמר, ואיך קוראים לכולם.

הספר האחרון שקראתי בסדרה הנ"ל היה מספר 17 או 18, שזה ספר מספר 9 בהוצאה המקורית (להוצאות הספרים בארץ יש נטיה לחלק לשניים ספרים מתורגמים, וכך הן יכולות לגנוב, סליחה - לגבות עבורם מחיר כפול), ומאז הספיקו לצאת גם ספרים 10-11 בהוצאה המקורית, שזה בהתאמה 19-22 בעברית.

ואתם יודעים מה - עכשיו אני מרוצה מזה שהחלטתי לוותר, פשוט כי הסדרה הזו - מחזור כישור הזמן - הולכת להפוך ל"סימפוניה הבלתי גמורה" של עולם הספרות - פשוט כי אתמול רוברט ג'ורדן הלך לעולמו.

עכשיו רק חסר לי שגם ג'ורג' ר. ר. מרטין ימות לפני שיסיים את שיר של אש ושל קרח, ואני אהיה מוכן להכריז על מותו של הרומן שלי עם עולם הספרות

ובנימה קצת יותר אופטימית - בעוד שבוע Heroes חוזרים! יאטאאאאה!