ח"כ שאול מופז אמר היום ש"חוק גיוס לכולם יושג בהסכמה או שלא יושג כלל" והוא צודק. חוק גיוס חובה לא יושג עד שנסכים על כך שמי שבוחר לא לשרת למרות שהוא כשיר לכך מבחינה רפואית, לא יקבל שום דבר מהמדינה לה הוא מסרב לתרום את חלקו.

הוא צודק גם כשהוא אומר ש"קו דק מבדיל בין הכרעת הרוב להכנעת המיעוט", אבל טועה כשהוא מנסה לערבב בין הדברים, כי לחובת הנשיאה בנטל קשר להכנעת המיעוט אלא רק למוסריות, מוסריות שמקימי המדינה ידעו שצריך לעגן בחוק שירות ביטחון, אותו חוק אותו מנסים אנשים וגורמים שונים לעקוף דרך חוק טל. מאותה סיבה חוק טל פסול לא רק בגלל שהוא מנסה לפטור, למעשה, את החרדים משירות - אלא באותה נשימה גם מכך שהוא מתעלם מהערבים, ולפיכך "מניח" שהם פטורים משירות לכתחילה.

ח"כ וילף לטעמי הולכת בכיוון הנכון כאשר היא מדברת על ביטול התמיכה ב"קבוצות לא ציוניות", אולם עצם קיום המדינה מהווה תמיכה פיזית באותן קבוצות, כאלה שיודעות לחבק את אויבי ישראל - אבל לא היו שורדות יום תחת שלטונם "המיוחל". כל זמן שהצבא והמשטרה שומרות על בטחונם של אותם "אנטי מציאותיים" אי אפשר לומר שהם אינם מקבלים תמיכה מהמדינה.

אם מדינת ישראל רוצה להבטיח שוויון בנטל היא צריכה:

1. לקבוע גיל סף אשר כל מי שצעיר ממנו, בריא בגופו ובנשמתו, וטרם התגייס יהיה מחויב בגיוס בין אם הוא חרדי או ערבי.
2. לקבוע תאריך אשר עד אליו כל מי שכלול בסעיף א' יהיה חייב בגיוס, ועד כמה שאפשר - המעוניינים ישולבו במסגרת יחידות הומוגניות.
3. לקבוע שכל מי שינסה להתחמק יגויס מיידית וישולב ביחידות רגילות, מעורבות, או כל יחידה שתזעזע את עולמו של הסרבן.
4. לקבוע שנגד סרבנים קיצוניים יופעלו אמצעים קיצוניים משלילת הטבות לכל החיים, ועד להוצאת ילדיו (אם וכאשר) ממערכת החינוך המועדפת עליו העברתם לבתי ספר ממלכתיים - שם ילמדו מה המשמעות של לחיות במדינה ולהיות חלק פרודקטיבי בה.

אם ישראל רוצה לדאוג לעתידה, היא צריכה להתחיל היום, או למעשה - היא היתה צריכה להתחיל לפני ששים שנה ויותר. כל יום שעובר רק הופך את השינוי לקשה יותר - ואת הצורך לגדול יותר. כשכולם ישרתו - כולם גם יוכלו לשרת פחות - ואז יגדל השוויון, יגדל הפריון במשק, ויקטן הפילוג.

הגיע הזמן להודיע על שירות לכולם, ומי שאינו מוכן לשרת בצבא - תמיד מוזמן להעביר את שירותו הצבאי/אזרחי בעבודת בניין, תוך שהוא עוזר לבטל את הצורך בפועלים זרים - ועל הדרך גם לתרום להורדת מחירי הדיור...

ידוע שרק לחמור מראים חצי עבודה, אבל כשמישהו יושב ומקליד כתוביות תוך כדי השידור, אין שום זמן לעריכה, וככה גם נראות התוצאות. כך קורה שהכתב מדבר על גברת סניידרמן (שניידרמן, יהודיה, כן), והכתוביות עוסקות בספיידרמן... אולי הקלדן קיווה בסתר ליבו שאיזה גיבור-על יבוא ויגאל אותו מעבודתו המייגעת, הכובלת אותו כקורי עכביש?

כשאני נתקל בתגובות הצהלה לנוכח מותם של הילדים הערבים בתאונת הדרכים ליד ירושלים, אני יכול לתהות רק על דבר אחד: האם הצוהלים הם הורים לילדים, או הורים בכלל.

אני משוכנע שהקוראים הקבועים יודעים שמבחינתי, אפשר ורצוי לקחת את כל הערבים בין הים והירדן, ולמעט חריגים כגון כאלה ששירתו בצה"ל, להעלות את כולם לאוטובוסים ולהעביר אותם לירדן, ארצם המובטחת. טעינו כשלא עשינו זאת ב-48, טעינו כשלא עשינו זאת ב-67, אבל יש טעויות שאפשר - ורצוי לתקן. מי שמכיר אותי עשוי גם להעיד שבעבר הפגנתי "גילויי שמחה" לנוכח מותם של ערבים בכל הגילאים. גם היום אני עשוי להגיב כך במצבים מסויימים מול מותם של אנשים מסויימים. מודה.

אבל כשאנשים מביעים שמחה ועליצות לנוכח מותם של ילדים, רק כי הם ילדים ערבים, אני לא יכול שלא לתהות האם הם הורים. אם הם הורים, אני חייב לתהות האם הם נפגעי טרור, הם עצמם או סביבתם הקרובה. אם הם הורים ואינם נפגעי טרור, אני לא יכול שלא לתהות איך הורה מסוגל לעלוץ לנוכח מותו של ילד. כל ילד.

כן, זה נשמע נדוש וקלישאי להפליא, אבל ההורות משנה אותך, ופתאום כשילד חולה או פצוע, זה מזיז אצלך משהו. גם אם זה לא הילד שלך, גם אם אתה לא מכיר אותו, גם אם אתה יודע שהוא יהיה בסדר - כשילד סובל, אתה סובל איתו.

וכשאתה רואה אנשים צוהלים ושמחים לנוכח הידיעות על מותם של ילדים בתאונה, ילדים קטנים, בני 5 עד 6, שנשרפו למוות, אתה לא יכול שלא לתהות: מטורפים, נפלתם על הראש??

ממשלה יקרה: רוצה להציל את ים המלח? רוצה לשקם אותו? להפוך אותו לאטרקציה תיירותית, כזו שראויה לתואר פלא עולם? התחילי בזה שחלק משמעותי מ-830 מליון השקלים שהקצבתם לנושא יופנה למימון הזרמת מים אליו. כן, מים, זרימה, לא יותר מזה.

מקורות מדווחת שהחל מ-2014 יהיה עודף במים בישראל (!!!) בעקבות ההתפלה המסיבית. קחו חלק מהכסף שהקצבתם, והשתמשו בו כדי לאפשר הזרמת מים מהכנרת, דרך הירדן, אל ים המלח המתייבש למוות. שחררו את המים אל ים המלח, תוך שאתם משתמשים בכסף כדי לוודא ששחרור המים "הנזילים" האלה אינו מעלה את המחיר (הגבוה גם ככה) לצרכן.

אל תטחנו מים, אל תשפכו את המים עם הים, פשוט תנו לים לשתות.

ואחרי שתחזירו את ים המוות לחיים - ודאו שמחירי המים יורדים - כי אם יש עודפים - מחירים יורדים.

ככה זה בקפיטליזם, נכון?

"אבל בעדה האתיופית", מבשרת כותרת המשנה בכתבה על מותה של חיילת ממוצא אתיופי בתאונת פגע-וברח-ושוב-פגע-ושוב-ברח-ושוב-ושוב. אבל בעדה האתיופית, מבשרת הכותרת, ואני לא יכול שלא לתהות איך הגענו לזה שתאונה כה מזעזעת זוכה לכותרת מגדרית ומצמצמת שכזו. תאונה כזו צריכה לזכות לכותרת כגון "אבל לאומי", תוך שהיא מציינת התדרדרות מוסרית חסרת תקדים.

אנשים עושים תאונות. כבר המשנה אמרה ש"אדם מועד לעולם", וזה לא השתנה במאות השנים שחלפו מאז. אנשים עושים תאונות ובורחים מאחריות. גם זה לא חדש, גם אם לא לגיטימי. אבל כשארבעה אנשים פוגעים באדם אחר, ואחד אחרי השני הם בורחים מאחריות? זה אסון.

עזבו בורחים מאחריות. עצרו, עזרו, הזעיקו עזרה, ואז תברחו. תשקרו, תגידו שלא פגעתם, ושמצאתם את הבנאדם שוכב על הכביש. אבל להשאיר אדם פצוע באמצע כביש? ולא רק אדם אחד, אלא עוד אדם ועוד אדם ועוד אדם? עזבו, אלה לא בני אדם.

תמיד היו תאונות, תמיד תהיינה, אבל כשמישהו פוגע באדם אחר ומשאיר אותו למות באמצע כביש - זה לא תאונה. זה מחדל חינוכי, ערכי, שיפוטי, וכל מחדל שתוכלו לחשוב עליו, וכשהתקשורת מצמצת את זה ל"אבל בעדה האתיופית", זה מוסיף גם מחדל תקשורתי לאסון.

לא נותר לי אלא לאחל לכל הבורחים ייסורי מצפון עזים ממוות, ולמשפחות האבלות - שהמקום ינחם אותן בתוך שאר אבלי ציון וירושלים - מכל העדות והמוצאים - ולא תוסיפו דאבה עוד...

נכון, אני כמעט לא כותב פה, בטח לא כמו פעם, אבל אני מנסה לחזור, ומספרים עדיין עושים לי את זה...

הדרישה של המל"ג מיאיר לפיד פשוט חצופה: לדרוש מלפיד לסיים תואר ראשון לפני שהוא פוצח בדוקטורט זה שערורייתי בערך כמו לדרוש שילמד ללכת לפני שהוא מתחיל לרוץ, או אפילו לדרוש שיהיה ח"כ לפני שהוא מתמודד לראשות הממשלה.... אה, מממ, רגע...?