אם יוצאת הודעה שמחיר הדלק יעלה הלילה ב-2.9%, ומיד לאחר מכן יוצאת הודעה שמחירי הארוחות של בורגר-ראנץ' עולים ב-2.9%, מה זה אומר לגבי המרכיבים של הארוחות בבורגר-ראנץ'?

ב"וואלה!" מזהירים שכדאי לחשוב פעמיים לפני שעולים היום לירושלים מחשש לעומסי תנועה כבדים.

כנראה שבמערכת וואלה מיישמים את ההזהרה הזו בשגרה ואינם עולים לירושלים באופן קבוע, ולכן הם לא הצליחו להשיג תמונה של כביש בירושלים, והסתפקו בתמונה של נתיבי איילון בתל-אביב שגם אותה הם לקחו מערוץ 10...

"דודי הבטיח לי ביום שישי שאם ננצח בזוגות הוא ינצח את גונזאלס היום, והוא עשה את זה" סיפר היום אנדי רם לאחר ניצחונו הסנסציוני של דודי סלע על פרננדו גונזאלס, המדורג במקום השישי בעולם. נועם אוקון, שלאור הניצחון המפתיע קיבל פטור ממשחק נגד ניקולאס מאסו (כי ישראל כבר ניצחה בטורניר ולכן משחק נוסף לא היה משנה כלום) הוסיף ואמר "אין לנו קיסר במדינה, אבל כן יש לנו מלך, וקוראים לו דודי סלע".

ואני תוהה - עזבו אתכם מקיסרים ומלכים - אם כבר יש לנו מישהו שהוכיח שהוא מקיים הבטחות, לא כדאי להריץ אותו לראשות הממשלה?

שמעו, אם אברהם גרנט וז'וז'ה מוריניו מתעסקים בסכינים, אולי כדאי שגם במשחקים של צ'לסי יציבו מאבטח אחד על כל עשרה צופים, או לפחות עשרה מאבטחים לכל מאמן?

לאט לאט הולכים ונחשפים פרטים נוספים לגבי התקיפה-לכאורה של חיל האוויר הישראלי בסוריה.

אחרי שדווחנו שמדובר בתקיפה-לכאורה של מתקן גרעיני שסופק-לכאורה לסוריה ע"י צפון קוריאה, ושבתקיפה היו מעורבים-לכאורה כוחות של שלדג, עכשיו מדווח הסנדיי טיימס שסיירת מטכ"ל חדרה-לכאורה לבסיס עוד קודם לתקיפה, וחזרה משם עם חומרים גרעיניים מרשיעים.

למערכת "ישראלים באפילה" הגיעו תמונות בלעדיות של החומר הגרעיני שהביאו-לכאורה החיילים מהמתקן הסורי, ואנו גאים להציג אותם בפניכם:

וזה לא הכל! בימים הקרובים, במידה והמעבדה שלנו תצליח לשפר את איכות התמונות, נפרסם פה גם תמונות של פיסטוק חלבִּי!

אין לי מושג למה חיכיתי עם הפוסט הזה כל השבוע, כשאת הדברים האלה רציתי לכתוב כבר במוצאי השבת האחרונה, ובכל מקרה: ליד היישוב בית-אל אשר בשומרון שכן בעבר בסיס טירונים, ובו התקיימה טירונות כלל צה"לית, מה שנקרא בעברית צחה: טירונות ג'ובניקית.

במשך השנים, ובעיקר על רקע האינטיפאדה הראשונה, קמה זעקה אשר קראה לפנות את הבסיס, בטענה שאין שום היגיון לשלוח למקום מסוכן שכזה חיילים אשר הן משום הכשרתם והן משום מצבם הבריאותי אינם יכולים להגן על עצמם.

אנחנו הישראלים, כידוע, אוהבים לעשות רעש, אבל שונאים שעושים לנו כאב ראש, ולכן כאשר היללה התגברה, החליטה המדינה - לפני כתריסר שנים - להעביר את הבסיס המסוכן לחלקת אלוקים שקטה ובטוחה על חוף הים, שם לא יסבלו החיילים מנסיעה ברכב ממוגן, ההורים לא יסבלו משינה טרופה, וכל שיפריע את מנוחתם של החיילים יהיה צעקות הרס"ר, רעש המטווחים, והמיית הים.

השנים חלפו, החיילים בגרו, השתחררו ושכחו איך נראה הצבא (כי מי עושה מילואים בימינו) ומחליפיהם - אלו שתפסו את מקומם בבסיס הטירונים הנ"ל מצאו את עצמם חוטפים קסאם באמצע האוהל, וראו איזה פלא - שוב קמה הזעקה לפנות את החיילים חסרי האונים, שהרי אין היגיון לשלוח למקום מסוכן שכזה חיילים אשר הן משום הכשרתם והן משום מצבם הבריאותי אינם יכולים להגן על עצמם.

אז עכשיו אולי יפנו את הבסיס הזה - אולי אפילו לעיר הבה"דים אשר מוקמת בשמורת הטבע רמת חובב - ואני תוהה האם לא עדיף, עם כל הניידות שבאוהלים, להעביר את החיילים למגורים בתוך קרוואנים, כך שבכל פעם שהבסיס יהפוך שוב למסוכן (כי בינינו - כמה זמן ייקח עד שהקסאמים יגיעו גם לשם?) - יוכל כל הבסיס להתגלגל למשכנו החדש.

ואתם יודעים מה? אולי כדאי לבדוק אם אפשר כבר עכשיו לצייד את הקרוואנים בציוד צלילה כך שהחיילים יוכלו להתנייד בחופשיות גם לקרקעית הים, שם נמצא את עצמנו כולנו אם לא תיפסק הבריחה...

תגידו, בקצב שבן לאדן מוציא קלטות, אתם לא חושבים שהגיע הזמן שהוא יפסיק "לפעפע" ככה, יתפוס יוזמה ויוציא איזה דיסק, יזרוק איזה קישור ל-Torrent זמין, ואולי אפילו יצא לסיבוב הופעות? אני בטוח שיש המון אמריקאים (במיוחד בממשל) שהיו מוכנים לשלם המון כסף בשביל ערב איתו!

אני יודע שבכדורסל יש את הקטע הדבילי הזה של לתת מכות על הישבן במקום טפיחה על השכם, ותהרגו אותי אם אני מבין את זה. כלומר - זה התחיל מזה שאיזה שחקן נמוך ניסה לטפוח לשחקן גבוה על השכם,והגיע רק לישבן, ומשם זה כבר הפך למנהג?

בכל מקרה, נניח שאני מבין את המנהג הזה, אבל איך בנאדם מרשה לעצמו להיתפס בתמונה כמו זו, שהתפרסמה ב-YNET, ושעשויה בקלות להפוך לעדות מרשיעה בתלונה על הטרדה מינית?

כן, אם בסוריה נהרגו עשרות מהנדסים איראנים וסורים בפיצוץ שגרם לפיזור גז קטלני אז בארץ בהחלט אפשר לנשום לרווחה...

אם יש משהו שאני לא אוהב, זה לחכות שיצא הספר הבא בסדרה שאני קורא, או לחכות לפרק הבא בתוכנית הטלויזיה שבה אני צופה. מהסיבה הזו, לפני די הרבה זמן הפסקתי לקרוא את סדרת הספרים "מחזור כישור הזמן" של רוברט ג'ורדן, והחלטתי לחכות שהסופר יסיים כבר את כתיבת הסדרה, ואז אוכל לקרוא אותה ברצף, בלי הצורך להיזכר כל פעם מחדש על מה בכלל דיבר הספר הקודם, איך הוא נגמר, ואיך קוראים לכולם.

הספר האחרון שקראתי בסדרה הנ"ל היה מספר 17 או 18, שזה ספר מספר 9 בהוצאה המקורית (להוצאות הספרים בארץ יש נטיה לחלק לשניים ספרים מתורגמים, וכך הן יכולות לגנוב, סליחה - לגבות עבורם מחיר כפול), ומאז הספיקו לצאת גם ספרים 10-11 בהוצאה המקורית, שזה בהתאמה 19-22 בעברית.

ואתם יודעים מה - עכשיו אני מרוצה מזה שהחלטתי לוותר, פשוט כי הסדרה הזו - מחזור כישור הזמן - הולכת להפוך ל"סימפוניה הבלתי גמורה" של עולם הספרות - פשוט כי אתמול רוברט ג'ורדן הלך לעולמו.

עכשיו רק חסר לי שגם ג'ורג' ר. ר. מרטין ימות לפני שיסיים את שיר של אש ושל קרח, ואני אהיה מוכן להכריז על מותו של הרומן שלי עם עולם הספרות

ובנימה קצת יותר אופטימית - בעוד שבוע Heroes חוזרים! יאטאאאאה!