היה שבוע... שבוע.
אני לא אשקר. עדיין קשה לי מאוד, בהכל. קשה לי לשמור על קשר עם חברים, קשה לי בלימודים, קשה לי להתמיד באורגן ובגיטרה, קשה לי עם המשפחה, קשה לי עם החניכים בסניף. אבל לפחות אני מנסה.
הייתי בשיעור אורגן ביום ראשון, והיה נורא. זה לא היה היום שלי, אני הייתי מרוכזת בדברים אחרים וניגנתי נורא. אבל התאמנתי.
אחרי המחלה יש לי מלא שיעורים להשלים. השלמתי הרוב ואפילו קיבלתי חלק מהחומר הכתוב במייל, ואני לא מצליחה לעשות את העבודה בביוטכנולוגיה ובמעבדה בביולוגיה פשוט לא הייתי ויש לי בוחן בערבית ואזרחות להשלים ומבחן חדש לגמרי בתנך ובאנגלית, אבל אני לומדת. לפני חוף דור (תיכף זה יגיע) ועכשיו, אחרי...
הייתי ביום ראשון במיונים למשלחת לבריטניה מטעם מכבי. אני כל כך מקווה שהייתי מספיק טובה כדי להתקבל למשלחת. אני יודעת שאני מספיק טובה כדי להיות שם, אבל אני לא בטוחה שהראיתי את זה... זה יכול להיות חוויה מדהימה.
ובעיקר... מראשון בערב עד היום בבוקר, הייתי בחוף דור עם המשפחה: אבא אמא טל סבא סבתא דוד ודודה בן דוד X2 ובת דודה, ועוד 2 חברים של סבא וסבתא ואורחים בימים האחרונים- חברה של אבא והבת שלה ועוד 2 חברים של סבא וסבתא.
עם כל הצרות והבלאגנים שכן היו שם, הדברים הקטנים שהציקו לי, היה ממש ממש כיף. באוטו בדרך חזרה כל כך התבאסתי ש... טוב... אנחנו בדרך חזרה.
בכל אופן...
כן. קשה לי.
אבל אני משתדלת להיות עם מצברוח טוב, ומשתלת לעשות הכל כמו שצריך, ומתנצלת... במקרים ותגובות.
ככה צריך, לא?
(ועדיין, משהו מרגיש לא במקום. אבל הכל יסתדר מתישהו, אני בטוחה)
-
עריכה ב-11.10
היום כתבתי 2... "פוסטים".
לא כתבתי אותם כאן כי אני יודעת שאני לא יכולה לפרסם אותם ככה.
אני לא בטוחה שאני יכולה להמשיך לפרסם משהו... ככה.
היה שבוע... שבוע, חח... אבל...
נמאס לי קצת. קצת הרבה אפילו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*~RED HEAD~*~
