אבודה במחשבות....

בשלושת החודשים האחרונים אני גרה עם בן זוגי היקר. 

אבל, עם כל הכיף באות החששות....אולי הוא לא הגבר של חיי, למה עשיתי את הצעד הזה של לעבור לגור איתו, אם אחר כך נפרד זה יהיה נורא....

יחד עם החששות הללו מצטרפת תחושה של געגוע, געגוע לאקס.

יצרתי אתו קשר ונפגשנו כמה פעמים, עוד לפני מעבר הדירה (עכשיו זה הזמן שלכם לומר, שאם עוד לפני שעברנו לא הייתי בטוחה למה עברנו)....קשה לי לענות על זה. אני כן אוהבת את בן הזוג שלי, כן רואה אותנו יחד, אבל יש דברים שאין בו, דברים שחסרים לי מאוד, דברים שגורמים לי להתגעגע למה שהיה עם האקס. 

לא שכבתי עם האקס, למרות שרציתי. פעם אחת זה כמעט קרה. 

לפני יומיים נפגשתי עם האקס, הלכנו לסרט. ליטפנו. לא התנשקנו בכלל. בסוף הערב הוא אמר את האמת הכואבת, את מקשה עלי לקיים קשרים עם בחורות אחרות, תחליטי מה את רוצה. זה מוריד מערכך שאני רואה שאת בוגדת בבן זוג שלך. 

לא רוצה לבגוד, בכלל. לא אוהבת את זה. משום מה עם האקס זה לא מרגיש לי כמו בגידה. כיף לי איתו, למרות שאני יודעת שאנחנו כנראה לא מתאימים. 

מפחיד אותי לחשוב שאיפה שהוא אפילו הייתי רוצה שהילדים שלי יראו כמוהו ולא כמו בן הזוג הנוכחי. 

אני מתגעגעת לאקס, אני רוצה לחשוב על זה עוד ולראות לאן זה מוביל, אבל כיף לי גם עם בן הזוג הנוכחי ואני לא רוצה לסגור את הדלת הזו. לא כרגע. לא כל עוד אני לא בטוחה. 

לא יודעת מה לעשות. מאז שהאקס החליט שהוא רוצה לנתק את הקשר, אני במחשבות עליו 24 שעות ביממה, חולמת עליו בלילה ומפנטזת עליו ברגעים אינטימיים, מדמיינת שזה הוא.

לא יודעת מה לעשות עם עצמי.