"אל תאכלי פרה!"
חרטתי את זה על היד. זה באמת עשה לי טוב. זה כאב ממש. והרגשתי בחילה. שולטת שוב בחיים שלי. בכל מובן המילה.
כל הבוקר לא אכלתי. והרגשתי אפילו יותר טוב, ובכל פעם שהבטן קצת קרקרה, פשוט לחצתי על החריטה עד ששרף לי כל כך.
חוזרת הביתה. ומורידה חלק מהאוכל. אוכל אחד המגעילים. אמא כנראה ידעה שאני אזרוק את רובו אז היא פשוט הרסה אותו. אחרי שאכלתי כמו חזירה מכוערת. רצתי לשירותים. פעם שנייה שאני עושה את זה. הפעם באמת הצלחתי. זה עשה לי הרגשה כל כך טובה. כל כך.
אני יודעת שזה מזיק. שזה הורס את השיניים. את הכיבה. את החיים. כן בטח. אבל. זה מה שאני רוצה. ככה אני מרגישה שלמה.
יום אחד אני אהיה הבנאדם הכי רזה בעולם. ורק אז אני אהיה מאושרת.
כולם היום החמיאו על כמה שאני נראית רזה יותר. זה עשה לי הרגשה טובה. למרות שאני יודעת שזה לא נכון.
כמו שחברה שלי פעם אמרה-"יום אחד אני אקיא שומן, ואז אני אהיה המאושרת בעולם."
שיהיה לכם יום טוב.
אוהבת, סאלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
