לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

עוד איבחת מחשבות


עוד כמה הקדמות לעיקר שיבוא.
אכן, הוא עדיין לא כאן העיקר.
הוא ממתין לי, כמו תמיד.
הנה אני פוסע עוד פסיעה אליו.

למלך יש יכולת לנוע בלי להזיז את הרוח. זהו שקט שאופייני רק למי שגדמו את ידיו. היכן שהוא, בין אבי לאלוהים יושב לו המלך. מזיז את מחשבותיי בלי שתהיה לי שליטה על כך. שכחתי כי תנועה של גרגרי החול ללא רוח מלמדת על נוכחות המלך. שכחתי כי היד שיורדת משמשת להשיט את הדיונות הרדופות שבליבי.

את הכל שכחתי, ורק ספרתי את מספר הצנימים שנותרו בתרמילי ואת כמות הלעיסות שכבר בזבזתי מתפוחי. אך המלך, הוא ידע את חולשתי ופיזור דעתי, ולא שעה אליי. ישב לצידי מניע את מחשבותיי לגן התפוחים, ממנו גזלתי את התפוח של אבי. מנסה לשלוף את היד, שירדה אל תוך חזי. והוא רצה רק טוב עבורי. הרי הוא מלכי. הוא רצה שאלך לנסיכה שחיכתה לי. אך כוח היד היה ברגליי ולשם המלך לא כיוון את מחשבותיי. כי מי מטמין ידיים בכפות הרגליים?!

לא, הפשע שחטאתי היה גדול מידי, מכדי להמשיך ולחיות את מחשבות המלך. הייתי חייב לצייר לי מחשבות משלי. משהו שאף פעם לא ידעתי שאפשרי. לכן הינחתי את כל יכולתי ברגליי הנסות. בכל מקום אליו הגעתי שדדתי מה שנראה לי כזרעי רעיונות. הטמנתי אותם בפסגות ההרים שרק רגליי יכלו להשיגם. בכל פיסגה השארתי שערה מראשי שליטוף נחרט בה. אין מי שיוכל להבחין במחשבה תחת קור הפסגות.

והמלך, הוא חיפש את מפת חולשותיי. לשתות מעט, מאשר לא הקפדתי לכסות בשמש היוקדת. כל חיי במדבר לא לימדוני עדיין לכסות. פיסות פיסות של רקמות, יוקד המלך אל גופי ומחסיר ממני פעימה ועוד פעימה. רק בכוח מחשבותיי אני ממשיך בחיפושיי אחר האהבה. רק בכוח האהבה אני דבק ברגליי.

עתה אני עולה לפסגות ההרים לראות אם התרופפו השערים. אשקה את הזרעים. אגזום את השתילים. ואשוב לדיונה הזאת. מהמקום בו אני, המלך ואבי יצאנו למסע. במקום הזה, ובנקודה הזו בה מצטלבים עבורי העתיד והעבר.
המקום הזה יפשיר עתה.
דשא כבר מבצבץ מקור הדיונה.
נראה כי מרקון יהנה לעבור כאן את האביב.
נכתב על ידי , 13/7/2005 02:46   בקטגוריות עור הלב  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-18/10/2009 22:02



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)