|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
צבעים בשחור-לבן המרצה מדבר ומציג שקופות צבעוניות ואני מתבלבל בין כל הצבעים המרהיבים. כלכך יפה הוא מסביר את הסכנות ומתבל אותם באיומי מחלות כאלה ואחרות. כל מחלה והסכנות המחרידות שהיא טומנת. הכל בשפה רכה. מעניין איך הוא מדבר כאשר הוא באמת כואב ומתרגז. כל מיני תמונות אבסורדיות שלו עולות בי. כאשר אישתו מרתיחה אותו. כאשר הילדים מרגיזים אותו. הוא כנראה לא מצווח ולא תולש את שערותיו. בשקט וברכות הוא בטח מקלל בבית. עם עיניו המלטפות הוא יורה באישתו גיצי כעס. כזה הוא המרצה שדיבר הבוקר. סוקר את המחלות הטרופיות שאורבות לכל טייל בחלקים האקסוטיים של העולם. ובין שקופית לשקופית הוא מביא תמונות יפהפיות של נופים ושקיעות. מים ופרחים מדהימים. בסוף, כאשר הוא עובר לסקירת התרופות והחיסונים אני כבר מסוחרר לחלוטין.

לא מבחין בין אדום-שחור לאדום-לבן. כנראה שמוחי מסוחרר מידי בימים אלה. אני רואה את צבעי העולם ומדבר אל עצמי בצבעיי שלי. המצב חמור, אני לוחש לשדות. הגיע הזמן להתחיל שוב בשחור-לבן. הצבעים מבלבלים מידי...
ההרצאה המתישה מסתיימת ואני הולך לים לשטוף אותה. חוף, ים, יין אדום והרבה חוטיני עושים לי טוב. גם צבעי שחור-לבן-כחול של החוף משמחים אותי. אין שם אדום-שחור מבלבל. מחר אשוב לים...
| |
|