כל כך קשה לסיים חברות אחרי שנה.
שנה של כל הזמן ביחד, וללכת לכל מקום ביחד.
אולי זה היה שורש הבעיה ביחסים שלנו.
הבנאדם הכי מקסים בעולם.
דואג, אוהב, מחבק, אכפתי, הבלונדי שלי.
אי אפשר לתאר עד כמה עצוב זה לראות בנאדם שהיה חלק כל כך גדול ממך שנתיים עצוב, בוכה.
זה אולי הדבר הכי קשה בעולם.
המילה אהבה מקבלת מיליראד משמעויות. זה לא רק הפרפרים בבטן, וההתרגשות של כל אסמס קטן.
זה מעל ומעבר, אפשר להגיד שאהבה היא בכלל לא זה. אהבה היא הרבה יותר, היא שכל כך אכפת לך מהבנדאם שאתה מעדיף להיפגע במקומו.
אךך, כמה הייתי שמחה להפגע במקומך. היה לי קשה, אבל אני חושבת שהייתי בסוף מצליחה להתגבר.
בלונדי היה הגבר המושלם בחיי, כמו שאמרתי. הוא היה כל מה שאישה מחפשת לבנאדם, רק לא בשבילי.
BEST FOR SOMEONE ELSE
הלוואי והייתי שווה רק חצי ממנו.
אד נפרדנו, לא בגלל ריב, או איזה דבר אידיוטי, פשוט לא הרגשתי את הפרפרים וההתרגשות.
חלק בי עדיין מאוד אוהב אותו.
כמה כואב זה שבנאדם שהיית איתו שנה אומר לך שהוא לארוצה לראות את הפנים שלך..
ואוו, זה הולך להיות כל כך קשה בלי הבלונדיני החתיך שלי. או סתם בלי הבלונדיני החתיך. שהוא כבר לא שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.Ad