איך הייתי מגדירה את ישרא בלוג - הוא בן
אחת עשרה שנים ... וואו...
הבלוג שלי כבר בן חמש שנים. אני זוכרת את היום בו פתחתי את הבלוג,
בהתחלה לא ממש הכרתי את ישרא בלוג, לא הכרתי כמה אנשים מיוחדים אני יכולה להכיר
משם..בהתחלה הייתי כבלוגרית לא מוכרת, בלוג בלי הרבה עיצוב, ובלי הרבה מידע. לאט
לאט ראיתי שמגיבים לי , ואני התחלתי להגיב לאחרים.
היו קוראים שהגנו אחד לשני כל הזמן,
הקוראים הקבוועים . היו מנויים לבלוג, ושמנו אחד את השני
ברשימה : "חברים שלי " " חברים שאני מבקר אצלם בבלוג" וכד'
.. זה היה ממש נחמד לראות את שם שלי ברשימה של מישהו אחר, הרגיש שאני חשובה לו ,
מסקרנת אותו ,גם אם לא ידעתי מי זה בגלל.
היו אנשים שהחלפנו איתם מסנג'ר והתכתבנו
שם אחד עם השני . וגם אפילו נפגשנו .ועד היום אני בקשר כזה או אחר עם הבלוגרים שלי
.
כמה אהבה , תמיכה היה שם אחד מהשני . כמו מחבר
אמיתי רק שזה היה בלוגר שאני לא יודעת מי
זה והוא לא יודע מי אני, רק מכיר אותי לפי הכתיבה שלי, לפי עיצוב הבלוג שלי
.והצורת מחשבות שלי .ואני את שלו.
לפעמים היה תחרוית של עיצובים, תחריות
של כתיבה, היה תחריות בלוגים , בעיקר אני זוכרת את רועי שאהב לעשות את הפעיליות
הנחמדות האלה, זה נתן המון אנרגיה והרגשות טובות, וגם הכתיבה שלו לאחרים העוזרת,
אני זוכרת את הבלוגרים שלי שהכרתי לפני חמש שנים. ואני שמחה שחלקם "שרדו"
בעולם הבלוגים. וחלקם עזבו,אבל לא יסרו לעולם מרשימת חבריי, כי הבלוג הוא חלק
מהחיים שבנתי פה לפני חמש שנים והאנשים שהכרתי ואהבתי לקרוא אותם, גם אם הבלוג
שלהם אינו קיים עוד, הם נשארו רשומים .
כפי שאמרתי ישרא בלוג היה שוקק חים, מלא
אהבה, שמחה, עצב , כאב ולפעמים ריבים כמו מערכת יחסים עם חברים,אבל זה מה שמיוחד
בישרא בלוג, לפעמים העלו תמונות של בעל הבלוג והיו כאלה שהעדיפו לא.
עולם אחר מהפייסבוק .
היום הפייסבוק נולד, הרבה נמצאים שם ,
נמצאים על מצב זמין 24/7 ולפעמים מגיחים לבלוגים, אני מרגישה שהפייסבוק באיזה מובן
הרג את ישרא- בלוג. למרות שאני רואה כל הזמן עידכונים! מאנשים- ישר כח לישרא בלוג
ואני רואה לעיטים עדכונים מחבריי
הבלוגרים, שלפעמים אני מבקרת אותם והם אותי
אני אוהבת את הבלוג שלי . אני אוהבת את
ישרא בלוג.
מחכה שהוא יחגוג בר מצווה.
כינוי:
engel1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
