היום הייתי אצל הפסיכודרמה ...

חוייה מיוחדת ,אבל קשה. עבדנו אל המחלה ,  על NF . צריך ללמוד לקרוא לזה בשם בלי לפחד.

עבדתי  שם ב "משחק תפקידים" , שפעם אני המחלה ופעם אני גלית.. היה מאוד קשה ומוזר,אך מועיל.

במסגרת המשחקי תפקידים הבנתי , שאני צירכה לקבל את המחלה, לדעת לתת לה יחס טוב שצריך.

אם אזניח אותה זה לא באמת יעזור היא לא תעלם, דווקא שאני אתעלם מימנה יותר , זה יכול יותר להכאיב לי, זה יכול יותר להזיק לי.

אני באמת רוצה לתקופה כלשהי, ללמוד לקבל את זה עם מימנום פחד וכאב.

כי עכשיו לפני מעקבים "הגדולים" אני מפחדת. אני לא יודעת מה יהיה, ואם יהיה משהו כואב ולא נעים אין לי מושג איך מתמודדים עם זה..

למה בכלל צריך את המחלה הזאת, ? למה היא עושה צרות ? למה בכלל יש סבל מיזה? 

אני מניחה ומאמינה שאחרי מספר מפגשים שעובדים על זה , זה יכול לעזור לי. ולתת לי להרגיש יותר טוב. ,גם אם זה יהיה כרוך בכאב וקצת דמעות.אבל צריך לפרוק את הכאב.

צריך לקבל את זה

 מה שלא ידעתי פעם לקבל את זה,כאשר סיפרו לי על המחלה ועל איך הפחידו אותי עם הדבר  הזה

שאותי למדו זה דבר נוראי! וזה לא בהכח נכון , צריך לחיות את החיים רגיל, ולא לשבת בבית "ולחכות"