כבר? שש שנים ? כשהייתי בת 18 רק פתחתי את הבלוג, עוד הייתי תלמידת תיכון ..כיתה י"ב לקראת הצבא.
ואואו כ"כ הרבה זמן? עבר..וכמה עברתי מאז..
תיכון :
מצבים חברתיים
בריאות "הלם מהמחלה"
לבד עם המחלה
לקראת הצבא המון שאלות ומלחמה להתגייס לצבא.
לימודים התמדדות עם השקיים בלימודים.
הצבא:
מלחמה אל התפקיד שלי, שבהתחלה הקצין מיון הזה ביחידה אמר לי ..
"אוקי את הולכת ליחידה בעיר אחרת.. - את לא תהיי איפה שציפת להיות"
אמרתי לו בחלום בלילה שלך ..ונלחמתי להשאר איפה שאני רוצה.
לאחר שנכנסתי לתפקיד- המפקדת ואני לא ממש מצאנו מחנה משותף
וגם אופי התפקיד לא התאים לי...לאחר התמודדתי איתה ועם הקשיים
עברתי למקום אחר, מישהו אחר רצה לקחת אותי בתור חיילת שלו.
והרגשתי שלמות סה"כ..
לאחר הצבא
ההכרת אהבה בפעם הראשונה
בלבול מה היא אהבה?
התענוג באהבה.
חיפוש אחר עצמי..עבודה
לשבת בבית.. שוב עבודה ושוב לשבת בבית
לחשוב מהאני ומה אני עושה עם עצמי בעתיד.
לאחר התקופה הקרובה לסוף הצבא
נרשמתי למרכז הכשרה הזה
הכרתי אנשים מדהימים ואף מעצבנים:P
הכרתי את אהבה שלי ♥
חוויתי תקופה נעימה ולפעמים של מורדות.
עזרו לי למצוא עבודה לאחר מכן .אבל לא הוגנת שצריכה להשתחרר
שכר כזה? עלוב? זלזול ? שאני לא שווה כמו אחרים שם? שבגלל זה מגיע לי פחות?כי אני נותנת פחות?
שהעבודים לא שמים עליי? שאני אוכלת את הלב כל בוקר שאני הולכת לשם.. כי גם העבודה לא מספקת
ואין נפש חיה לדבר איתו שם. אפילו לא לכמה דקות.
היום:
מקום שבוא מקבלים אותי ללא תנאים
גם שיש קשיים ופה ושם הערות וארות
אני מרגישה יותר שלמה
והדרך עוד לפני...........................
כינוי:
engel1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
