אין לי מילים להגיד יותר מידי מעצמי

הם נגמרו

אני מרגיש את הלב פועם מהר מאוד כאלו עוד רגע והוא נגמר

התמונה והמילים מהשיר יצליחחו לדבר..

כי אני נגמרתי כבר.

אני מגיעה לאפיסת כוחות

אבל חייבת להחזיק

בשביל עלצמי

בשביל מי שיש בחיים שלי

בשביל העבודה שלי..

 אבל אני גמורה עמוק בלב

* הגעתי למצב שאני לא יכולה לשמוע את עצמי

הגעתי למצב שאני לא יכולה לשמוע אפילו את החברים שמנסים לעזור

לתמוך ולהקשיב..אני לא יכולה לשמוע  כלום..רק את הדממה

והביעה מתישהו מקיצים ממנה.. ואני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה

ומביטה בשום דבר, כי לא יכולה לשמוע כבר כלום.

 למה בכלל אני נולדתי עם המחלהה הזאת

שהיא צורר של בעיות שמונעות אושר?

אין
אני לא יכול אחרת
אני לא מוצא מה בי נשאר
אני לא מוצא את הדרך
אני לא יודע איך
אני לא יכול אחרת
אני לא סולח לך אבל
אני לא יכול אחרת

איך
אני לא יודע איך
אני לא מוצא מה טעם נשאר
מאז אותו היום אין מחר
אני לא יודע איך
ולאן אני הולך
הייתי ככה סתם מאושר
גם אם ולו לרגע קצר

עכשיו אני לא יודע איך
אני לא יכול אחרת...

אני לא יודע איך
עכשיו כשאת אינך
יותר לא ארדם לעולם
יותר אני לא חולם אף פעם
אני לא יודע איך
יותר לא אחייך
יותר לא אדבר עם עצמי
יותר אני לא עונה גם לא לי

עכשיו אני לא יודע איך
אני לא יכול אחרת...

אני לא יודע איך
זה רק הולך ומסתבך
יותר אני לא אמצא מנוחה
עיני אפקח רק בחשכה
אני לא יודע איך
נשארתי מלבדך
הייתי ככה סתם מאוהב
אהבתי אבל לא כמו עכשיו

עכשיו אני לא יודע איך
אני לא יודע איך
אני לא יודע איך