כשדרנו בטלפון.. העלינו קצת נוסטלגיה על איך שהכרנו..

אמרת לי שאתה זוכר אותי איך שהכרנו. בחורה יפה שם בככר, הניצוץ שהיה בנינו..

שאתה זוכר שהיית חייב את המספר טלפון שלי ולהשיג אותו. שאתה זוכר את הניצוץ שהיה בנינו..

והוספתי בשיחה, כן וקח יצרנו קשר..

אמרת את מה שבדיוק בשיר כתוב.. שידעתי שזה עוד בליבך כל פעם ששמעתי את השיר .

אני כ"כ אוהבת אותך עד היום.וזה לא יאומן שאני כותבת את זה עכשיו.הלב שלי לפעמים מתערר מימה שאני מרגישה, מימה שאני כותבת פה עכשיו.

כי זה כבר לא  שאז הכרנו.. אנחנו  כבר במציאות כ"כ אחרת..

אני מנסה לפגוש אותך, הרי סכמנו שזה יהיה( וזה לא נכון לעשות זאת, אך שנינו רוצים,אבל אני לא מבינה למה זה לא הולך מצדך פתאום)

הייתי חייבת לכתוב לך גם אחרי זה שאני שומרת היטב את מה שנתת לי , שתרגיש אתה עוד תמיד בליבי , כמו שאני עוד בליבך..

אני יודעת שאני במציאות אחרת, ושאם באמת ניפגש זה יכול מאוד לערער את רגשיתנו לטוב, לרע. לבלבול, למשהו נחמד. למחשבות.ולדברים שלא יודעים מה יהיה, אבל לשלוט על עצמנו זה חשוב ביותר...

אני  לא יודעת אם אוכל לומר לך,אבל אני מצטערת שאז לא שיתפתי אותך בבעיה שלי אז כמו שצריך,..שלא היה לי אז האומץ לומר אותה שבגללה נוצר השבר .

אומנם יש בנינו פער ואולי זה לא היה יכול לעבוד.אבל  אני רואה את מקור השבר, כי לא היה לי אומץ.

והיית כ"כ טוב עליי . כמו שכמעט מעולם לא ידעתי.. כמה שהיו בך את השריטות שלך ועד היום הם קיימים.אתה כ"כ קשוב.. כ"כ בוגר.. כ"כ חכם..

כ"כ אתה..

אני תוהה אם ,אז  לא היה לי קשה לספר לך..אולי היום היינו כן יחד? אבל אז לא היה לך מה שיש לך היום. וזה מעציב אותי.כי היום יש לך את הילדת אושר שלך ואת האישה שלך שנתנה לך אותה. ותמיד חלמתי שיגיע לך את זה. כי אתה מלאך ..אין הרבה כמוך. ואיתי כרגע לא ידוע אם זה היה יכול לבוא ממני עכשיו. או טבעי בכלל..

אתה זוכר אותי  בככר ההיא

זוכר אותי קטנה ויפה

אתה  זוכר אותי שהיה בנינו הניצוץ הזה.

אני זוכרת אותך איך חזרת שוב שחצית את הכביש

ובאת אליי בשביל לשוחח, וכך רקמנו קשר.

קשר שהתפורר לאט לאט. אולי קשרנו אותו  לא מספיק נכון..

אולי קשרנו את הקשר בזמן לא נכון.

אבל גם אם הקשר נפרם .

שמרתי סיבים ממנו, בליבי.

ובמגרת ביתי ממתנה קטנה שנתת לי.

ובשבילי זה עצוב,אבל הסיבים האלה שווים הון לנשמה שלי.

אשב, אמשיך בשגרתי ואח"כ בסבלנות עד שאראה אותך (כניראה לפעם האחרונה בזמן הקרוב)

אבל, אתה לא נפרד מעיניי, אתה יכול לבוא לחלומות שלי אם ארצה, כשאני ערה.כשאני ישנה.

אני יכולה לראות אותך..רק אם ארצה -בדמיוני. אתה עוד תמיד בליבי.. וזה גם אם נמשיך לחיים חדשים ומאושרים עבורנו..

את זה לא רוצה שילקח ממני. לא אתן לאיש.