לפעמים טוב להיות מבודד קצת .

לפעמים זה יכול להיות הדבר הכי כואב

תנו לי קצת את השקט לנפש ..אני רוצה להעלם ולצאת כבר לראות עולם אחר.. להתפאל כבר מדברים אחרים. להרגיש שוב מן אושר ושחורר בלתי פוסק.. . אפילו שזה היה לפני כחודש פעמיים בחתונה, ובטיול מהעבודה עם המון שחרור ואנרגיות

.הגוף ואני דורשים את זה שוב.

מעיק אנשים חטטנים

מעיק אנשים צבועים יותר מידי .

מעיק אנשים שנכנסים לאורך החיים שלי . שהם לא מכירים מספיק באמת את סיפור..

שזה קורה בא לי פשוט להתבודד בתוך עצמי..אבל שזה נהיה יותר מידי

אני מרגישה בודדה..

לפעמים להיות מבודד זה טוב קצת, כי יש שקט מהאנשים והמעוקות הללו של השגרה.

אבל זה יכול להיות הדבר הכי כואב. כי זה רק אתה ואין אף אחד סביבך. 

 ******************************************

אני מותשת נפשית  לפעמים שזה כ"כ צובט בלב ומכווץ אותו.. בעוצמה כ"כ כואבת בלתי  ניתנת לתיאור.

רק שאני חושבת עליה, העיניים שלי מתחילות להיות אדומות, שורפות מכאב ומשתחרר מתוכן דמעות שרוצות לזעוק שקשה להן, שרוצות את האוויר שלהן חזרה, את האושר שלהן חזרה.את אהבה שידעו לחוות חזרה.כאלו משהו כלוא בתוכן שלא יכול לצאת ולהשתחרר, מן מעגל של סבל שסובב בתוך עצמי .. מן מעגל שרוצה פשוט גם לאהוב  כמו שצריך.שרוצה לדעת שאוהבים אותי .שיש לי את האושר שמגיע לי..

כי עכשיו באמת לא מרגיש לי שמגיע לי האושר הזה ,שזה משהו קטן ..שכן לדעתי תלוי לפעמים בצד אחר...אהבה מבן זוג.. להרגיש נאהבת עד הסוף כל הזמן.. להרגיש מואהבת כל הזמן.. להרגיש את זה שוב.

להרגיש שאני לא בוכה ,כי נמאס לי לראות את עיניי כואבות.

הן כה יפרות ומלאות אור ואהבה.

אז למה בגללו/ ( בגללי)

הן נשרפות מכאב?