מביט לתוך עינה .

בעינו שבועת עולמים.

ואינו מפחד על המונטין שלו.

ימשיך איתה לאורך כל דרכו.

אך מתופצת האמונתה.

היא אננה מצליחה לראות  את אהבתה דרך עינו.

היא רק רואה את דמותה ומרגישה  כבויה. 

מתוך השראות שאני שומעת מהיום יום..

יש שני סוגי שתיקה  .

השתיקה כשהיא לפני הסערה 

ושתיקה לאחריה

השתיקה לפני הסערה עבורי השתיקה המכבידה.
מתבוננת סביב ואנני רואה מקום מפלט.

וכשאתה שותק באותו זמן ,

אני מרגישה שהסערה בפתח ביתי.
ורק מחפשת איך לתת לשתיקה להתפוגג.

לשתיקה נעימה יותר.

כשהשתיקה לאחר הסערה מופיעה .
ליבי מתמלא אושר.

כאלו מעולם לא ידע כמוהו .

ואתה כבר לא שותק נעים וכה רגוע
לא רוצה להפסק  את השתיקה השקטה.

 

הו דילמה שלי כמה שאת נדושה, אני לא מפסיקה להזכיר אותך. לא מפסיקה לחשוב עליך ולדבר עליך ולפעמים מדברת איתך. אני אומרת לעצמי .כמה אפשר. מתי תיעלמי ותהפכי להחלטה שאהיה שלמה בה.בלי להשתגע. בלי להרגיש שאני נופלת לתהום שאין לה תחתית .שאין לה דרך חזרה ומלאת חושך וקוצים.

דילמה יקרתי, אני רוצה להגיע להחלטה הנכונה ביותר, ולא להתחרט אח"כ . ולהגיד ."לפעמים שמרווחים מפסידים"  .ויהיה קשה להאמין "שלפעמים מפסידים מרווחים"